היום יפורסם מדד המחירים לצרכן בארה"ב ולהערכתנו עדיין לא נראה את השפעת עליית המכסים

נקודות מרכזיות

ארה"ב וסין הסכימו להקפיא את רוב המכסים ההדדיים ל-90 יום, כחלק מהניסיון להקל את המתיחות הכלכלית, אם כי חוסר האמון בין הצדדים עדיין קיים בעקבות כישלון הסכם הקודם מ-2018.

ארה"ב ובריטניה הגיעו להסכם סחר ראשוני עם שמירה על מכס של 10% ברוב התחומים.

כצפוי הבנק המרכזי בארה"ב הותיר את הריבית ללא שינוי על 4.25%-4.0%, נוכח הדילמה בין אינפלציה לאבטלה הריבית תישאר כנראה ללא שינוי גם בהחלטה הבאה. הפוקוס יהיה על נתוני האינפלציה שיתפרסמו היום.

הבנק המרכזי בבריטניה הפחית את הריבית ל-4.25%, אך חילוקי הדעות בין חברי הוועדה מעידים על אי-וודאות, כשחלק דוחפים להורדה חדה יותר וחלק מתנגדים להפחתה בכלל.

הבנק המרכזי של סין הפחית את הריבית ואת יחס הרזרבה בעקבות אינפלציה שלילית, צריכה חלשה וחששות מההשלכות הכלכליות של המכסים. 

ברזיל העלתה את הריבית לרמת שיא של 14.75% עקב פיחות חד, מדיניות פיסקלית מרחיבה ואינפלציה עיקשת.

הכנסות המדינה מממסים ממשיכות לעלות, מה שמעיד על הצמיחה הכלכלית, אך העלייה בהוצאה הביטחונית עצרה את הירידה בגירעון.

סקר הלמ"ס מצביע על סנטימנט חיובי בכלל העסקים, במיוחד בתעשייה ובשירותים, אך ענפי הבנייה והמלונאות מראים חולשה, מה שמעיד על התאוששות לא אחידה במשק. בחמישי יתפרסם מדד מחירים גבוה לחודש אפריל בהשפעת חופשת הפסח, אך האינפלציה תמשיך לזחול כלפי מטה.

הפסקת אש: לפני כחודש נראה היה שמלחמת הסחר בין ארה"ב לסין עומדת לחצות את העולם לשנתיים. אך אתמול הודיעו שתי המעצמות על צמצום משמעותי של המכסים ההדדיים, שיחול למשך 90 יום. ההודעה מגיעה פחות משבוע לאחר הסכם הסחר הראשון בין ארה"ב לבריטניה. ההכרזות מסמנות את הדרך להסכמים נוספים, כאשר הפוקוס צפוי לעבור כעת אל האיחוד האירופי. גורמים אלו תורמים להפחתת אי-הוודאות הגלובלית ולהמשך הסנטימנט החיובי בשווקים, אך חשוב לזכור שגם בעתיד נראה שימוש של טראמפ במכסים ככלי במדיניות החוץ.

ארה"ב וסין הודיעו רשמית כי הגיעו להסכמה על הקפאת מרבית המכסים ההדדיים לתקופה של 90 יום. ממכס בשיעור תלת ספרתי, ששיתק למעשה את הסחר בין שתי המדינות, ירדו המכסים על יבוא מסין לארה"ב ל-30% (כולל החרגות נוספות), ואילו המכסים על יבוא מארה"ב לסין ירדו ל-10%. ההכרזה היא תוצאה של שיחות רשמיות שנערכו בשווייץ בין גורמים בכירים, כאשר שר האוצר האמריקאי הדגיש כי שני הצדדים אינם מעוניינים בניתוק כלכלי. מדובר בצעד משמעותי לצמצום מלחמת הסחר ולהפחתת אי-הוודאות הכלכלית הנלווית. עם זאת, ההיסטוריה מלמדת שהדרך להסכם כולל עוד ארוכה, במיוחד נוכח העובדה שארה"ב זוכרת כי סין לא עמדה בסופו של דבר בהסכם הקודם שנחתם בשנת 2018.
 

מספר ימים קודם לכן, הגיעה ארה"ב להסכם סחר ראשון עם בריטניה. אף שההסכם הוכרז, פרטיו הרשמיים עדיין חלקיים, והחתימה הסופית תתבצע רק לאחר שיוסכם על נוסח סופי. על פי הדיווחים, נותר מכס בגובה 10% על כלל יבוא הסחורות, למעט החרגות בתחומים כגון רפואה, טכנולוגיה, פלדה וברזל. כמו כן, בריטניה התחייבה לרכוש מארה"ב מוצרים בהיקף משמעותי, בעיקר בתחום התעופה. עדיין לא ברור כיצד ייראו ההסכמים הבאים, אך מדובר בצעד ראשון משמעותי. אם בריטניה – יבואנית נטו של סחורות מארצות הברית, בניגוד לרבות ממדינות העולם – לא הצליחה לבטל את מכס הבסיס של 10%, סביר להניח שמדינות אחרות יתקשו עוד יותר. עם זאת, ההסכם מגביר את הסיכויים להסכמים נוספים בעתיד הקרוב – תרחיש אשר, אם יתממש, עשוי להמשיך ולצמצם את אי-הוודאות הכלכלית ולהעמיק את הסנטימנט החיובי בשווקי ההון, כפי שראינו בשבועות האחרונים ולהוסיף לתחושת האופטימיות בשווקי ההון.

נחכה ונראה. הריבית בארה"ב נותרה כצפוי ללא שינוי והנגיד אותת שהוא לא ממהר לשנותה בקרוב.

בפעם השלישית ברציפות, הבנק המרכזי של ארה"ב הותיר את הריבית ללא שינוי בטווח של 4.25%-4.5%, בהתאם לציפיות. נגיד הבנק ציין כי העלאת המכסים צפויה להוביל לעלייה באינפלציה, להאט את הצמיחה הכלכלית ולגרור עלייה באבטלה. הוא הדגיש את הדילמה העומדת בפני הבנק – האם להתמקד בסיכון של עלייה באינפלציה או בסיכון של עלייה באבטלה. (נזכיר, שלפד בניגוד לבנק ישראל למשל יש יעד כפול גם אינפלציה וגם אבטלה). 
 

לנוכח חוסר הוודאות והאפשרות שחלק מהמכסים לא ייושמו בסופו של דבר, חזר הנגיד על הגישה של "נחכה ונראה", מה שמעיד כי ללא שינוי מהותי בנתונים הכלכליים, הריבית תיוותר ללא שינוי גם בהחלטה הבאה באמצע יוני.

הנתון הכלכלי המרכזי שצפוי להתפרסם היום בצהריים (שלישי) הוא מדד המחירים לצרכן. ההערכות המוקדמות הן שהאינפלציה ואינפלציית הליבה יישארו ללא שינוי ברמה של 2.4% ו-2.8%, בהתאמה, כאשר הירידה במחירי האנרגיה תקוזז עם עלייה במחירי השירותים בהשפעת חג הפסחא. זהו המדד הראשון שמתפרסם מאז ההכרזה על המכסים, שחלקם הושעו, והמשקיעים יתעניינו לראות אם ההשפעה כבר ניכרת במחירים (להערכתנו על רקע הקדמת יבוא המוצרים – ככל הנראה שטרם).

החלטה משולשת. הריבית בבריטניה ירדה ברבע נקודת אחוז, אך חברי הוועדה התפצלו ל-3 מחנות, דבר שמדגיש את אי-הוודאות הכלכלית.

הבנק המרכזי של בריטניה הפחית את הריבית ברבע נקודת אחוז לרמה של 4.25%. אף שהתוצאה הייתה צפויה, היא אינה משקפת את חילוקי הדעות העמוקים בוועדה המוניטרית של הבנק, שהתפצלה לשלוש עמדות שונות. רוב החברים תמכו בהפחתה של רבע אחוז בעקבות המשך הירידה באינפלציה והחששות מהאטה כלכלית בעקבות המכסים. חלק מחברי הוועדה תמכו בהפחתה חדה יותר של חצי נקודת אחוז מתוך חשש להשפעה חמורה יותר על הצמיחה, ואילו אחרים התנגדו להפחתה לחלוטין, בשל אינפלציית השירותים הגבוהה והדיווחים על התקדמות לקראת הסכם סחר עם ארה"ב (שהתממש בסוף) – אשר עשוי למתן את ההשפעה השלילית על הכלכלה. נגיד הבנק ציין כי תהליך הפחתת הריבית ההדרגתי יימשך, אך לא רמז לכך שמהלך זה יימשך דווקא בהחלטה הבאה, בשל ההערכה שהסיכונים לאינפלציה אפשריים לשני הכיוונים.
 

הריבית בסין יורדת עקב חולשת צריכה פרטית ואינפלציה אפסית. באפריל, היצוא לארה"ב ירד אך נשאר יציב לשאר העולם.

השיחות הרשמיות בין סין לארה"ב בדרגים הבכירים החלו בסוף השבוע האחרון והקפאת המכסים תצמצם את הפגיעה ביצוא הסיני, לפחות בתקופה הקרובה. בינתיים, הצריכה הפרטית בסין ממשיכה לצמוח בקצב איטי מהצפוי, כפי שמשתקף גם בנתוני האינפלציה, שנותרה שלילית ברמה של מינוס 0.1%. על רקע זה, ולאור החששות מהשפעת המכסים ואי-הוודאות סביב המשא ומתן ותוצאותיו, הודיע הבנק המרכזי של סין על הפחתת הריבית הקצרה בשיעור של 0.1%, לרמה של 1.4%. בנוסף, הופחת יחס הרזרבה של הבנקים הגדולים בחצי נקודת אחוז – צעד שעוצמתו דומה להפחתת ריבית נוספת. 
 

נתוני סחר החוץ של סין היו מעורבים: הייצוא הכולל באפריל נותר כמעט ללא שינוי לעומת מרץ, אף על פי שנרשמה ירידה ביבוא מארה"ב – לאחר עלייה בשלושת החודשים הראשונים של השנה. ייתכן שהמכסים הגבוהים על היבוא מארה"ב, לצד ההקפאה של מכסים על מדינות אחרות, גרמו לחברות לחפש דרכים חלופיות להעברת מוצרים דרך מדינות מתווכות. נתונים נוספים על הפעילות הכלכלית המקומית צפויים להתפרסם בסוף השבוע, עם פרסום נתוני הייצור התעשייתי והמכירות הקמעונאיות לחודש אפריל.

הריבית בברזיל עלתה לשיא של כמעט 2 עשורים, אך אנו סבורים שהתהליך קרוב לסיום.

הבנק המרכזי של ברזיל העלה שוב את הריבית, אך הפעם בשיעור מתון יותר של חצי נקודת אחוז, לרמה של 14.75% – הרמה הגבוהה ביותר זה כ-20 שנה. בפועל, הריבית כיום גבוהה יותר מאשר לאחר תקופת הקורונה, אף שהאינפלציה כיום כמחצית מכך ועומדת על 5.4%. הפיחות החד במטבע בשנה שעברה, שיעור האבטלה הנמוך, והמדיניות הפיסקלית המאוד מרחיבה של הממשלה – עם גירעון של כ-9% ב-2024 ותחזית לגירעון של כ-8% השנה – הובילו את הבנק למדיניות מוניטרית מצמצמת מאוד בששת החודשים האחרונים. עם זאת, להערכתנו, הסיכויים להעלאת ריבית נוספת פחתו, בין היתר בשל הייסוף המסוים במטבע המקומי מתחילת השנה והאי-ודאות שנגרמת ממדיניות המכסים של טראמפ, אף שהשפעתה על ברזיל צפויה להיות מעורבת. מצד שני, אנו מעריכים כי בשל החשש מהמשך הפיחות ואינפלציה גבוהה, הריבית תיוותר גבוהה עוד תקופה ממושכת.
 

בישראל נמשכת מגמת הגידול בהכנסות ממסים, המשקפת את המשך הצמיחה הכלכלית. עם זאת, העלייה בהוצאה הביטחונית עצרה את הירידה המהירה בגירעון כאחוז מהתוצר. סנטימנט החברות נותר חיובי באפריל, למעט בענף המלונאות. 

הכנסות המדינה ממסים המשיכו לעלות והגיעו לכ-42 מיליארד ש"ח באפריל (ללא מע"מ על יבוא ביטחוני), דבר שמעיד על המשך הצמיחה החיובית במשק. מנגד, נרשמה עלייה ניכרת בהוצאות הממשלה, שזינקו לכמעט 60 מיליארד ש"ח – בעיקר עקב עלייה חדה בהוצאות מערכת הביטחון, לרמה החודשית הגבוהה ביותר מאז דצמבר 2024. כתוצאה מכך, הגירעון ירד במעט לרמה של 5.1% מהתוצר. בהיעדר צמצום משמעותי של הוצאות המלחמה, קשה לראות את הגירעון ממשיך לרדת באופן משמעותי במחצית השנייה של השנה.
 

אף שקצב הירידה בגירעון כאחוז מהתוצר האט בצורה ניכרת בחודשיים האחרונים, חשוב לציין כי מצבה הפיסקלי של ישראל כיום טוב יותר לעומת הקיץ שעבר – אז הורד דירוג האשראי החיצוני. לעומת תחזיות חברות הדירוג מאותה תקופה, ישראל הציגה גידול מהיר יותר בהכנסות ממסים וירידה מהירה יותר בהוצאות הממשלה. נתונים אלה מחזקים את הערכתנו, עליה עמדנו כבר בחודשים הקודמים, שדירוג האשראי החיצוני של ישראל לא צפוי להיפגע שוב. גם חברת הדירוג הבינלאומית S&P הותירה את דירוג האשראי ברמה של A, אם כי אופק הדירוג נותר שלילי, והסיכוי לשיפורו כל עוד הלחימה נמשכת בשלב זה נמוך.

סקר מגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש אפריל מצביע על סנטימנט חיובי במגזר העסקי, אף כי המדד רשם ירידה בשלושת החודשים האחרונים. בבחינה לפי ענפים, ניכרת התחזקות בסנטימנט בקרב חברות בתחום התעשייה והשירותים – קרוב לרמות שנרשמו ערב המלחמה – לעומת ירידה קלה בענף הבנייה בחודשיים האחרונים. בענף המלונאות נרשם סנטימנט שלילי במיוחד, על רקע הקיפאון בתיירות הנכנסת, עוד לפני הטיל האחרון לעבר נתב"ג, ובמקביל – בשל העלייה ביציאת ישראלים לחו"ל. באפריל, מספר היציאות של ישראלים לחו"ל חזר לרמות של אפריל 2023. נתונים אלו מדגישים את חוסר הסימטריה בהתאוששות בין ענפי המשק השונים ואת האתגרים המורכבים שעומדים בפני ענף התיירות.
 

במקביל, מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס רשם שיפור גם באפריל בעיקר בשל שיפור בציפיות של משקי הבית לגבי מצבן הכלכלי בשנה הקרובה.

בשבוע הקרוב יתפרסמו מספר נתונים חשובים; בחמישי יתפרסמו מדדי המחירים לצרכן לחודש אפריל כאשר אנו צופים מדד גבוה של כ-0.6% בעיקר בשל עלייה במחירי הנופש והטיסות לחו"ל סביב חופשת הפסח. למרות המדד הגבוה האינפלציה במבט לאחור עדיין צפויה לרדת קלות. בראשון יתפרסמו נתוני הצמיחה הראשוניים לרבעון הראשון כאשר האינדיקטורים הראשוניים מצביעים על צמיחה מתונה של הצריכה הפרטית, שיפור בסחר החוץ ובהשקעות במשק. 

פרסומים בולטים בשבוע הקרוב