מהי הסכנה האמיתית לשוקי ההון ולמשקיעים ?

‏

לרוב, עיני המשקיעים נשואות לשוק המניות, כאלמנט העיקרי המצביע על מצבה הכלכלי של מדינה. אבל, ישנם מקרים בהם העיניים שלנו צריכות להיות מופנות לזירה אחרת לגמרי: שוק האג"ח הממשלתי. אגב, שוק האג"ח הקונצרני, על כל סוגיו, ניתן להגדרה כשלוחה של שוק המניות על בסיס גיוס כסף בצורה שונה. לכן, חוץ ממקרים בודדים מאוד, לא נוכל ללמוד מן השוק הקונצרני משהו עקרוני שונה משוק המניות כאשר נושא השיחה הוא יציבות המדינה.

לעומת זאת, שוק האג"ח הממשלתי משקף ענייני מקרו גדולים כמו החוב, האינפלציה, מיתון-צמיחה, וכו... ישנם גם אינדיקאטורים הבנויים על התשואות של אותו אג"ח (עקומת התשואות) שלמדנו להתייחס אליהם כסממנים למיתון עתידי וכו... בכל אופן, כרגע, שוק האג"ח הממשלתי האמריקאי מרכז את עיקר תשומת הלב של הגדולים והחשובים בשוקי ההון בעולם. מדוע? כי, מאז מלחמת העולם השנייה והסכמי ברטון-וודס, הדולר ושוק האג"ח הזה מהווים את הרזרבה העולמית. 

זהו השוק הנזיל ביותר, הזמין ביותר, והמקובל ביותר ל"אחסון" נזילות הנובעת מסחר, או כל דבר אסטרטגי אחר. למעשה, אג"ח ממשלתי אמריקאי נחשב לכסף של ממש בהרבה מאוד מקרים של מימון עסקי או מדינתי. לכן, חוסר יציבות או משבר בו, מכל סיבה שהיא, תהווה סכנה ממשית גלובלית וסיבה גדולה לחשש לבעיה סיסטמית. כנראה גרועה מזו שהייתה ב-2008. אז, המדינות (ובעיקר ארה"ב) היו אלו שהצילו את הבנקים ואת המערכת כאשר הן הסתמכו בדיוק על העומק והיכולת של שוק האג"ח הממשלתי. עולם ה-QE כולו מבוסס על העיקרון של סתימת חורים במאזנים כושלים על בסיס הזרמת נזילות מבוסס חוב ממשלתי. כל זה כדי לומר: כרגע, יש בעיה!! 

במילה אחת: בשני המקרים הבולטים ביותר של אחזקות זרות של החוב הלאומי האמריקאי (יפן, וסין) קורה משהו שונה מאז 2013 כאשר, במקרה של סין, העניין נהיה קיצוני למדי לאחרונה.מנתוני האוצר האמריקאי יש לנו את המגמות באחזקת אג"ח ממשלתי אמריקאי על ידי מדינות זרות. שם ניתן לראות שיפן אינה קונה יותר אג"ח ממשלתי, כנגד הייצוא לארה"ב, אלא נמצאת ביציבות עם מה שיש לה מאז 2013. כמו כן, האחזקות של סין מתדרדרות מאז אותו תאריך ועד עכשיו כאשר הגענו לנקודה שבה בריטניה מחזיקה עכשיו קצת יותר מאשר סין באג"ח ממשלתי של ארה"ב. חוסר הביקוש מצד יפן, והמכירות מצד סין לוחצות מאוד על המהות של המערכת הזו. ראינו לאחרונה מכרז שנכשל של אג"ח ל-20 שנה, ובעיקרון אנו חייבים להבין שהחוב המדינתי הזה מתגלגל לו כך שהוא בנוי על זרימת קונים מתמדת על מנת לחדש את החוב ואף להגדיל אותו (כרגע, 37 טריליוני דולר...). בלי יפן וסין קשה לראות את בריטניה מצליחה למלא את החסר. תאמרו: עיקר העניין נמצא בביקוש הפנימי. נכון אבל שם יש כבר רוויה רגולטוריות עבור המוסדות שחייבים לקנות, ורוויה גודלה למדי אצל הקונים הרוצים בנכס כהשקעה. 

בקיצור: התחזית אינה טובה, במיוחד כאשר התשואות עולות (או נשארות מעלה) עקב אי שיתוף הפעולה מצד הבנק המרכזי להוריד ריבית. כאן נכנס הגרף השני: גרף שבועי של התשואה של האג"ח ל-30 שנה (נעשה עם TradingView):
 

הגרף הזה מראה היטב שהתשואות באזור הגבוה של ה-5%, וזה אומר שהאג"ח עצמו נמצא בשפל במחירו (תשואות הפוכות קורלטיבית למחיר האגרות). מדוע זה כך? כאמור, הפד עושה שרירים ואינו מוריד ריביות אבל זה אינו מספיק. על זה נוסיף את הורדת הדירוג על ידי חברות הדירוג, תקציב גדול ומנופח שהפתיע רבים וגרם למחשבות נוגות על תוכניות הורדת החוב והתשלום עבור הריביות, ולבסוף, תחזית הגלגולים בשנים הקרובות.

כבר הועלו רעיונות ליצירת אג"ח ל-100 שנה, וכו... כדי להרחיק את הסכנה לעתיד אבל זה יהיה רק עניין קוסמטי לתקופה בינונית כאשר התקווה הייתה שמעשי הממשל החדש יביאו לשינוי דרמטי כלפי החוב: גידול בהכנסות מצמיחה וממכסים, הקטנת הסקטור הציבורי, וצמצום במדינת הרווחה ובתרמיות. כל זה עדיין ב"אוויר" כאשר חלק ההוצאות ("Big Beautiful Bill) כבר הגדיר את החלק שיגדיל את אותו חוב, ובכך יעמיק את הבעיה, כולל הורדות דירוג נוספות.

כסיכום אומר כך: מי שהתרגל שנים לאזור ה-0 בריביות, מנסה מאז 2022 להתאים עצמו לאזור ה-4-5%. אבל, הבעיה האמיתית תהיה אם ציבור המשקיעים יחשוב שהאזור הזה אינו משקף את היציבות האמיתית של הממשל כלפי חובותיו. וכך, התשואות יכולות להגיע ל-6% ,7%, ואף גבוה מזה עד שיינקטו האמצעים הנכונים. ולזה אף אחד עדיין לא מוכן! בכל מקרה, כמו שראינו, הישועה לא תבוא מצד המשקיעים הזרים.

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]