ימים לפני המלחמה עם איראן הודיעה אינבסקו על העלאת עלויות ההשקעה בקרן הסל (ETF) האירית שהיא מציעה למשיקים הישראלים, העוקבת אחר מדד ה-S&P500 האמריקאי - הודעה שהפתיעה את המשקיעים בקרן ועוררה סערה ברשת. יצאנו לבדוק במה מדובר.
מדובר, לפי אינבסקו, בהעלאת דמי הסוואפ (Swap Fee), מ-0.04% ל-0.07%. בקצרה, מדובר בעלות הקשורה לדרך פעילות הקרן כקרן סינטטית, אשר בפועל אינה רוכשת את כל 500 מניות מדד ה-S&P, אלא מבצעת עסקת סוואפ מול מוסד פיננסי במסגרתה אותו מוסד מתחייב לספק לקרן את תשואת המדד.
ביצוע עסקאות סוואפ נעשות על מגוון מניות וכפי שחשפנו בתחילת השנה, חלק ניכר מהמניות שרוכשת אינבסקו לעסקאות אלה אינן נכללות במדד ה-S&P500 ומגיעות משלל שווקים בעולם. נכון לחודש ינואר מניות אלה הגיעו בין היתר מברזיל, דרך סין ועד ישראל הקטנה, בהן אל-על, בזק, ענקית המסחר המקוון הסינית PDD ועוד. (https://www.funder.co.il/article/175733).
העלות הנוספת של אינבסקו: עלולה לפגוע בתשואה
בפועל, משמעות החלטתה של אינבסקו היא עלות נוספת, מעבר לדמי הניהול שהיא גובה על הקרן, שאינה נגבית כדמי ניהול על-ידה. בשורה התחתונה, העלות הכוללת בקרן זו – דמי ניהול ועלויות השקעה אחרות דוגמת זו עליה הודיעה כעת אינבסקו, צפויות לגרוע תשואה שנתית מוערכת של כ-0.12% מביצועי הקרן.
אינבסקו לא סיפקה לרוכשי הקרנות שהיא מציעה הסבר רשמי לצעד בו נקטה, אולם כאשר ניגשנו לבחון את הגופים מולם פועלת אינבסקו ואת תנאי העסקאות שהיא מבצעת מולם במסגרת פעילות הקרן הרלוונטית. מבדיקת נתוני הקרן של אינבסקו עולה, כי הגוף המרכזי המספק לה את עיקר החשיפה לסוואפ הוא גולדמן זאקס (כ-56%) ואחריו מורגן סטנלי (כ-17%), מולם ביצעה אינבסקו עסקאות סוואפ הפוקעות בשנת 2032 ובשנת 2027.
מדובר בעסקאות שנחתמו בין הצדדים כבר לפני כמה שנים ובדרך כלל, מקובל בעסקאות מסוג זה לא לשנות את תנאי העמלות בין הגופים החתומים עליהן עד מועד תום העסקה.
נדגיש, כי אנו לא חשופים לכלל התנאים המסחריים בין אינבסקו ובין הגופים מולם היא מבצעת את עסקאות הסוואפ על הקרן. כמו כן, אינבסקו לא מפרטת בדוחותיה הכספיים את אותם תנאים.
לכן, פנינו למנכ"ל אינבסקו בישראל, שי יונה, שנענה לבקשתנו להסביר את פשר המהלך:
יונה מסביר כי "עלות הסוואפ נקבעת ע"י צד שלישי, שבמקרה שלנו הם הבנקים הגדולים בעולם, כגון סיטי, גולדמן, ג'יי פי מורגן, ברקליס, לגופים אלה יש עלות העמדת סוואפ כדי לגדר את החשיפה שלהם, עלות זו עלתה בשנים האחרונות והם דרשו להשוות את עלות הסוואפ שגובה הקרן סל לעלות הגידור או לפחות לכסות חלק מהעלות שלהם. מבחינתנו כגוף, כדי להשאיר את כל הבנקים הגדולים על הפלטפורמה נאלצנו להסכים לדרישה לייקור הסוואפ כדי לשמור על כולם בפלטפורמה, כדי לקיים risk management אדוק, ולא לוותר על צד שלישי מסויים." לדבריו "בבחינת 2 האפשרויות שעמדו בפנינו לוותר על בנק/ים בפלטפורמה או לשמור על 6 כותבי סוואפ ופיזור סיכון צד שלישי בחרנו באפשרות של ייקור ב 0.03%, עלייה מינורית ששקולה לעלות דמי נאמן שנתית במוצרים מקומיים למשל."
יונה מוסיף ש"ראוי לציין כי כיום אינבסקו הוא הגוף השקוף היחידי בעולם שחושף בריש גלי עלות זו, אז לא מחזיקה מים הטענה שהמשקיעים הופתעו, מכיוון שבכל גוף, כולל ישראלי יש עלות כזו חבויה. פשוט היא לא ידועה. נקודה נוספת, העלות יכולה לרדת, בדרך כלל בתאום מסויים (מבלי להתחייב) עם כיוון הריבית האמריקאית, כשעלות הסוואפ עמדה על 0 במשך סדר גודל של 5 שנים. וכבר הורדנו אותה בעבר, זו לא אפשרות סרק."
לשאלה מי נהנה מהעלות של הסוואפ הוא מסביר כי "למען הסר ספק, עלות זו לא נגבית על ידנו אלא רק מוצהרת על ידנו, כשהדמי ניהול בקרן זו עומדים על 0.05% משנת 2013, דהיינו 12 שנה ללא כוונה לשנותם. עלויות חשיפה, גידור, ניטרול מטח, חוזים סוואפים ליבור SOFR, משתנות כל רגע וכל יום, כשבאינבסקו שומרים על לינאריות קבועה בעלויות שמשתנות פעם בכמה שנים. בתחום קרנות סינטטיות אנחנו ה MARKET LEADER העולמי, וכולם יישרו קו או שכבר יישרו קו מבלי לחשוף זאת."
לסיכום אפשר להגיד כי גל ההשקעה העצום במדד S&P500, שסחף את הציבור הרחב, הצליח להעיר את הצורך בחינוך פיננסי ועל כך אנו מברכים. אולם הגל הזה גם יצר אגדות שונות (או קונספציות ברוח המלחמה) כגון "קרנות איריות אף פעם לא מעלות עלויות ניהול" וכאשר משהו בקונספציה מתברר כלא נכון הציבור מרגיש מרומה. ההצעה שלנו - אל תתייאשו. תמשיכו ללמוד השקעות כי אין פתרון קסם. כפי שראינו מדד ה S&P500 נכשל בשנה החולפת כשהוא מדדה הרחק מאחורי המדדים האירופאים ובמיוחד אחרי המדדים בבורסת ת"א. ההמלצה שלנו היא לפזר את ההשקעות היצמדות גורפת ל S&P500 שגויה מיסודה. השקעה שמכילה גם את המדד ולא רק את המדד היא הדרך הנכונה יותר.
תמונה: Dreamstime