אחרי מלחמת 12 הימים: לאן הולכים מכאן? וכיצד הדבר ישפיע על שוק ההון

מלחמת ישראל-איראן הישירה הראשונה הסתיימה לעת עתה. שוק הון הישראלי צוהל. מאז נקודת השפל של 6 באפריל זינק מדד תל אביב 125 בלא פחות מ-23%. מאז תחילת יוני השלים המדד המוביל של תל אביב קפיצה של 8%. השקל זינק מול הדולר לרמה של 3.4 שקל לדולר, שאותה ראינו בפעם האחרונה בינואר 2023. 

השאלה הגדולה היא לאן הולכים מכאן מבחינה מדינית וצבאית, וכיצד הדבר ישפיע על המשק הישראלי ושוק ההון המקומי. הנה שלושה תרחישים קצרים אפשריים: אחד אופטימי, שני פסימי ושלישי ריאלי.

1. התרחיש אופטימי 

אירן תתקשה להתאושש מהמכה שספגה – הן צבאית והן תדמיתית. יום לאחר הפסקת האש הפרלמנט האירני כבר קיבל החלטה שלא לאפשר יותר לנציגי הסוכנות הבינלאומית לפיקוח אטומי לנטר את פעילות הגרעין באירן. 

אבל כרגע זה בעיקר צעד הצהרתי. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ הגיב להכרזות האירניות באמרו שארה"ב תשוב ותתקוף באיראן אם יהיה צורך בכך. כפי שראינו – כדי להשליך 12 פצצות של 14 טון כל אחת לא צריך לבצע ניטור מסובך במיוחד. לא צריך לספור צנטריפוגות ולא צריך לעקוב אחרי מסעות מדעני הגרעין בעולם. 

תחת זאת עשוי טראמפ לנפנף מול האיראנים בגזר גדול ועסיסי במיוחד – הסרת הסנקציות הבינלאומיות. בתרחיש האופטימי איראן עשויה לוותר לפי שעה על תוכנית הגרעין ולהתרכז בשיקום הכלכלה שלה. הקשר הקרוב עם קטאר עשוי לסייע לה במו"מ עם ארה"ב. היא לא תכריז על כך כמובן, אבל זה מה שתעשה בפועל.

תרחיש אופטימי חייב יהיה לכלול כמובן את סיום המלחמה בעזה. עכשיו, כאשר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, יש הישג משמעותי להתהדר בו, הוא יוכל סוף סוף לסיים את המלחמה בעזה, מבלי לחשוש לגורלו הפוליטי. החטופים ישובו, חיילי צה"ל יתפרסו לפחות בהתחלה בפרימטר (כי על זה הוא כנראה לא יוותר), ותושבי העוטף יוכלו לשוב אט אט לבתיהם ולשקם את חייהם.

ליציאה מעזה יהיה דיווידנד מיידי: מו"מ מהיר על נורמליזציה עם סעודיה. אחרי הוכחת העליונות הצבאית של ישראל מול אירן תהליך בניית הציר המתון (ישראל-מצריים-ירדן-סעודיה) הוא תהליך מתבקש. למותר לציין שקינון יחסים עם מפיקת הנפט השנייה בגדלה בעולם (אחרי ארה"ב) פותחת בפני ישראל אוקיינוס של אופציות כלכליות. אין טעם אפילו לפרט אותן. 

פעמי השלום עם השכנה מדרום לצד החולשה של אירן עשויים לסייע גם עם השכנים מצפון – לבנון, סוריה, ואולי אפילו עירק. מי יודע – אולי ה"חלום" לנגב חומוס בדמשק עוד יתרחש בימי חיינו.

2. התרחיש הפסימי 

פחות מיממה לאחר הפסקת האש בין ישראל ואירן התפרסם ברשת CNN האמריקאית (ולאחר מכן גם ב'ניו יורק טיימס') כי תוכנית הגרעין האירנית הושבה לאחור רק כמה חודשים. לא מעט מומחים סבורים שהאורניום המועשר שכבר מצוי בידי איראן במקומות מסתור מאפשר לה, אם היא תרצה בכך, להגיע לפצצה גרעינית תוך זמן לא רב. אם זה נכון זה אומר שהאיום הגרעיני מצידה נותר בעינו. 

ואולם אחרי המהלומה שהיא ספגה, ספק אם היא תנסה להתניע את פרויקט הגרעין כל כך מהר. החלופה העדיפה מבחינתה היא לחזק דווקא את הנשק האפקטיבי שכבר יש בידיה – טילים בליסטיים. השיקום של אתרי השיגור ומלאי הטילים לא ייקח כנראה זמן רב. 

אבל התרחיש הפסימי לא קשור כל כך לאירן. הוא קשור יותר להיבריס של המנהיגים בישראל ובארה"ב.  

מבחינת טראמפ, המכה הניצחת על אירן הינה הוכחה לעוצמתה הצבאית של ארה"ב. זו עוצמה שהוא ירצה לתרגם לדיווידנדים כלכליים. הוא ינסה לחלץ עוד כסף ועוד עסקות נשק ממדינות המפרץ העשירות שהאיום האירני הופנה קודם כל אליהן. 

המבחן הראשון לקצירת התהילה יגיע בעוד שבועיים, ב-9 ביולי, עם תום תקופת ההשעיה על מכסי היבוא. ארה"ב מנהלת מגעים להסכמי סחר עם קרוב ל-100 מדינות. ספק אם ייחתמו הסכמים משמעותיים בשבועיים הקרובים. כאשר יגיע המועד יצטרך טראמפ להחליט שוב: האם הוא מזיז את לוח הזמנים או מחזיר את המכסים לרמתם ב-2 באפריל, "יום השחרור" כפי שהוא קרא לו. 

התקיפה של ישראל באירן שחלה שעות לאחר האולטימטום שהציב לה טראמפ, עשויה לדחוף אותו לממש את האיום גם מול שותפות הסחר של ארה"ב. נכון להיום איש לא מתמחר יותר את מלחמת הסחר בשוקי המניות. זו עלולה להיות התפכחות כואבת.

בישראל המצב עלול להיות דומה. כשהוא משוחרר מלחצים פוליטיים מימין עשוי נתניהו לחזור ולקדם את חוקי ההפיכה המשטרית. למי ששכח, המלחמה ביועצת המשפטית לממשלה לא נפסקה לרגע. יותר מכך, הפעם הוא יכול לעשות זאת כשיש לו תמיכה מלאה מנשיא ארה"ב. לא רק תמיכה אלא אפילו רוח גבית.  

ספק גדול אם תרחיש כזה מגולם כרגע בצורה כלשהי במחירי הנכסים בשוק ההון הישראלי.

3. התרחיש ריאלי – more of the same

התרחיש הריאלי הוא פשוט יחסית. הוא אומר שהכל יימשך כשהיה, למעט העובדה שבטווח הנראה לעין אירן הרבה פחות מאיימת. הן מתוך גבולותיה והן מצד השלוחים שלה.

המלחמה בעזה תמשיך לדשדש ותגרום להחרפת הבידוד על ישראל. את תג המחיר שלה נמשיך לקבל כל יום במהדורות החדשות. טראמפ יתעייף מהנעשה בישראל ויחזור להתעסק בעניינים פנים אמריקאים. 

משרדי הממשלה ימשיכו בתת התפקוד שלהם, כפי שעשו לאורך כל חודשי המלחמה. חוק ההשתמטות אולי יעבור ואולי לא אבל הלחץ על החרדים להתגייס יפחת. ההפיכה המשטרית תימשך בדרכים שונות וגם המחאה תחזור. סמוטריץ ובן גביר ימשיכו לדבר על נטילת שטחים מעזה כקלף מיקוח ויקדמו את תוכניתם הגדולה לסיפוח שטחי יהודה ושומרון.

בקיצור, כל מה שראינו לפני ה"ביחד ננצח" של ה-13 ביוני יחזור. האם זו המציאות שרואים כעת לפניהם המשקיעים בתל אביב? ספק גדול.
 

תמונה: Dreamstime