הפחתת יוקר המחיה כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה

רו"ח רועי כחלון מנהל רשות החברות הממשלתיות:

"שער הדולר הנמוך כרגע, זה אומר שצריך לקנות תשתיות".

איתן יוחננוף:

"יוקר המחיה הוא איום ביטחוני לא פחות מטרור".

שחר תורג'מן:

״סימון מחירים עם מדבקה מטופשת עולה לכולנו 3 מיליארד שקלים״.

״כולנו בלי יוצא מהכלל משלמים על עודף רגולטורי בישראל למעלה ממאה מיליארד ש״ח בשנה״.

רוני בריק:

״כל עוד שהציבור יושב היום על הגדר, גם ציבור הקבלנים יושב מהעבר השני ומחכה ליציבות וודאות. ככה לא בונים מדינה״.

איציק שניידר:

״רפורמה שלא מתייחסת להתחממות הגלובלית ולמשבר המזון העתידי - היא לא רפורמה רצינית, כל משרדי החקלאות בעולם מבינים שהולכים לבעיה - צריך להיערך למשבר של ביטחון מזון״.

הבוקר (רביעי) נפתח יומו השני של כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה בירושלים. במסגרת מושב 'מדריך לתיעדוף רפורמות להפחתת יוקר המחיה', במסגרתו דיבר נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן ואמר כי "לפני שאנחנו סטארט אפ ניישן, אנחנו מעצמה רגולטורית. יש לנו הררי רגולציה, דרך אגב, כולנו בלי יוצא מהכלל משלמים על עודף רגולטורי בישראל למעלה ממאה מיליארד ש"ח בשנה, בענף המסחר והשירותים למעלה מ-18 מיליארד ש"ח בשנה".

עוד אמר, כי "סימון ערכי המזון, לא המצאה ישראלית, העתקנו אותה מצ'ילה, יקרה את המוצרים. סימון מחירים מייקר את המוצרים. מע"מ על מזון נהוג בעיקר בישראל, במרבית מדינות אירופה יש מע"מ דיפרנציאלי על מזון, הם הבינו שעל ג'אקט ועל קוטג' אי אפשר לשלם את אותו מע"מ. אם הפער ממדינות הייחוס הוא 27% כמו שצוין כאן, אנא, נכו את הבדלי המע"מ. הפער האמיתי הוא 17%, אם נשים את הכשרות פנימה, הפער בינינו לבין מדינות הייחוס באירופה הוא פחות מ-12%".

תורג'מן התריע כי בעקבות כל מה שעסקים עברו מהקורונה, דרך הרפורמה המשפטית, משק מושבת וסגרים ומלחמה שנמשכת 3 שנים – והמספרים לא יבואו ואו לידי ביטוי בשורה התחתונה - במחיר לצרכן - טועה ומטעה. אנחנו מפלצת רגולטוריות ויש הרבה מה לעשות כדי להוזיל את המחיר לציבור.

החשמל עלה, המים עלו, הארנונה ב-18%, שכר המינימום עלה -21%. שכר ממוצע במשק עלה ב-30%, הפרשות למעסיק עלו ב-27%, הממד עלה, הריבית עלתה, מחירי ההובלה הימית פי 4. עוד הרבה מספרים".

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ רוני בריק דיבר גם הוא והתייחס למחירי הדיור: ״בעשור האחרון מחיר דירה ממוצעת של 4 חדרים עלה ב-75%...ההון העצמי הנדרש לקבלת משכנתה זינק בכמיליון שקל בתוך עשור...ההחזר החודשי למשכנתא זינק מ-6,000 שקל ל-11,000 שקל בחודש״.

״האמירה שלפיה היזם והקבלן יכולים לקבל החלטה להוריד את מחירי הדירות נטולת קשר למציאות״.

לסיכום אמר, ״כל עוד שהציבור יושב היום על הגדר, גם ציבור הקבלנים יושב מהעבר השני ומחכה ליציבות וודאות. ככה לא בונים מדינה״.

איתן יוחננוף, מנכ"ל ובעלים רשת 'יוחננוף': "כאיש עסקים אנחנו עוסקים כל היום עם העלויות, רגולציה ומיסוי. לא צריך להתעסק בטנגו של מי אשם ביוקר המחים. הבעיה החריפה יותר זה שזה רק מתקדם עוד ועוד ואני יודע להגיד שזה בעיה בינלאומית ולא מקומית, אבל אצלנו החריפה ביותר כי אנחנו מדינה שכמעט כל מה שנכנס זה ייבוא וכשיש אינפלציה באירופה אנחנו מייבאים אינפלציה".

על איך פותרים את זה אמר, "כל הזמן באים עם פלסטרים - הטבה פה ושם והפתרונות זה לקחת את המדינה מוצלחת עם המון הישגים ולהרכיב את הפאזל ממש מחדש כי כל מה שנאמר פה אם מסתכלים בהיבט על זה בעיות שלא יפתרו על רגל אחת וצריך להתחיל לעבוד. זה צריך להיות בתוך הבנה עמוקה מאוד לקראת הבחירות. הבעיות הן לא רק ביטחון. יוקר המחיה הוא איום ביטחוני לא פחות מטרור. ואני רוצה להעביר את המסר הזה שהנושא הזה הוא קריטי מאין כמוהו. ראיתי את הרפורמה והיה לי מה להגיד וקצת התרעמתי שמביאים את זה לעסקים הגדולים. האוכלוסייה נושאת את העול הכבד, הולכת לצבא, מחזיקה את עסקים הקטנים. העסקים הקטנים משלמים ריביות עם עוד 2 אפסים אחרי והם לא מצחיחים להרים את הראש. אין מי שדואג להם. הבעיות הן רבות ואני חושבת שזה צריך לקרות וזה מתחיל בציפיה של אזרחי ישראל שיש מה לעשות ולא להאשים את הש"ג".

מנכ"ל מועצת החלב איציק שניידר: "ב5-6 חודשים עברנו טירונות ברפורמות ציבוריות ואנחנו באים לדיון עם הרבה ניסיון. למשל הנושא של ההתחממות הגלובלית, כל המדינות הנורמליות נערכות למצב שלו לא יהיה האם יקר אלא האם יש את המוצר על המדף ונערכים למשבר של מלחמת מזון ויש אינספור דוגמאות ושעושים רפורמה וצריך לשאול האם הרפורמה מקרבת אותנו לדבר הזה? כרגע קצת יותר זול באירופה והאיחוד האירופי מסבסד ולכן אפשר להביא חלב בזול אבל האם הממשלה יכולה להיערך כמה שנים קדימה? זה מה שהולך להיות! אין איך להתעלם מהמצב הזה. כל משרדי החקלאות בעולם מבינים שהולכים לבעיה. רפורמה שהולכת קדימה ולחולל שינוי ולא מתייחסת לדבר זה לא לעניין".

"ה-7 לאוקטובר עבר דרך הרפת, 20 רפתות נפגעו כתוצאה מחדירה של חוליות מחבלים כולל שריפה ביזה הרג וכל המראות המטורפים ויומיים אחרי הייתי בסיור, ריח המוות היה באוויר והקהילות נפוצו. ורצו שנבוא לפתוח מחדש כי בשבילנו זה ערך לייצר מזון באזור הזה.

עדיין ב2026 בישראל יש ערך וקשר בין התיישבות לביטחון. מי שלא הסיק מה7 לאוקטובר. תוך שבועיים כל הרפתות חזרו לפעולה. כולן שוקמו. את ענף הרפת חמאס לא ניצח".

רו"ח רועי כחלון מנהל רשות החברות הממשלתיות: "יש פערי תשתיות מהותיים. גם הצרכנים לא צריך להתסכל על המדף אלא על הרציף, התשתית השינוי הם עולים המון כסף ושם לשים את ההשקעה שלנו. זה הזמן ולא משנה איזה ממשלה תקום והיא תעסוק בנושא.

בוא נקנה תשתיות- אי אפשר להתבסס על האוכלוסיה הפלסטינית, בוא נקנה תשתיות. אם לא יהיה לנו מספיק היצע וכוח אדם. מבחינתי להביא 100 אלף עובדים זרים. אני טוען שבזכות שער הדולר הנמוך כרגע צריך לקנות תשתיות ל10-30 שנה ולחזק תשתיות".

הדברים נאמרו במסגרת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה