״בתחום הדיפנס אין יותר מקום לפתרונות בודדים, צריך מערכת שיכולה לחבר את כל הפתרונות״

"העליונות הצבאית תהיה אצל מי שיידע לחבר כמה מערכות אוטונומיות תחת קורת גג אחת. אין יותר מקום לפתרון בודד - רק מכ"מ או רק רובוט או רק רחפן. יש צורך ביצירת מערכת מרכזית אחת שמתמודדת עם מספר איומים בו זמנית. הפתרונות השונים צריכים להתחבר למערכת אחת", כך אמר נשיא חברת ONDAS, מאיר קליינר בכנס הדיפנס טק השנתי של משרד עוה"ד עמית פולק מטלון.

בין הדוברים בכנס היו גם מורדי בן עמי, לשעבר מנכ"ל תומר ומייסד קרן וולקן דיפנס; ליטל לשם, שותפה מייסדת בקרן פרוטגו ונצ'רס; רותם קקון, שותף מייסד בקרן סטרטוס ונצ'רס; אהרון אפלבאום, שותף מנהל בקרן קינטיקה; האלוף במיל' יעקב אייש, לשעבר נספח צה"ל בוושינגטון; ואל"מ במיל' ד"ר אולגה פוליאקוב, לשעבר נספחת צה"ל בברלין.

מורדי בן עמי, מנכ"ל תומר לשעבר ושותף ואחד המקימים של קרן וולקן דיפנס, דיבר על הצורך הדחוף לייצר שרשרות אספקה שכל החוליות בהן הן ישראליות. לדבריו, "ככל שהמלחמה התמשכה, היינו חייבים לייצר ב-real time, ובערך 10-8 שעות אחר כך, המוצר כבר היה על מטוס, בים או ביבשה. האמברגו שהוטל על ישראל רק חידד את הצורך בשרשרת אספקה ישראלית ולכן בקרן שאנחנו מקימים, שמנו לעצמנו למטרה לטפל בשרשרת האספקה ולהתמקד בכך שכל חוליה בשרשרת תהיה כחול לבן. הייצור של חומרי גלם, למשל, הוזנח בישראל, מפעלים נסגרו, והמלחמה הבהירה את הצורך בייצור כחול לבן לכל אורך שרשרת האספקה".

במסגרת פאנל המשקיעים המובילים בתחום הדיפנס טק, שהנחה עו"ד רן כהן, שותף במחלקת ההייטק בעמית פולק מטלון המייצג חברות וקרנות בתחום הדיפנס טק, דנו בגאות שיש בתחום ההשקעות בתחום זה.

ליטל לשם, שותפה מנהלת בקרן פרוטגו, המשקיעה בחברות בוגרות בתחום הדיפנס טק, ביניהן חברת אקסטנד (XTEND) הישראלית, מפתחת מערכות הפעלה לרחפנים אשר נכנסת לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, דיברה על השפעת ה-AI על תחום הדיפנס. לדבריה, "העיסוק הבא יהיה כיצד להטמיע AI כדי לקבל החלטות טובות יותר בשדה הקרב. בעוד עשור יש סיכוי שההחלטות בשדה הקרב יהיו אוטונומיות לחלוטין".  עוד סיפרה על התחומים שמשיקים לדיפנס ושיש בהם התעניינות גוברת מצד משקיעי הדיפנס טק: ביניהם עולמות הקוונטום, החלל, והביולוגיה הסינתטית.

אהרון אפלבאום, שותף מנהל בקרן קינטיקה שמשקיעה בדיפנס, אמר כי "אנחנו רואים חזרה לעקרונות המקוריים שעליהם נשענו השקעות הון סיכון. בסוף שנות ה-60 ועד תחילת שנות ה-80 ההון סיכון שילבו את הממשלה, הסקטור הפרטי והאוניברסיטאות שניסו יחד למצוא פתרונות לבעיות של המדינה. שיתוף הפעולה הזה הוליד פתרונות בתחומים כמו טלקומוניקציה, חומרה, לוויינים. העשר האחרון של השקעות הון סיכון התמקד יותר בהשקעות בתוכנה או בפינטק – דברים חשובים שמשפרים את חיי היומיום, אבל פחות עוסקים בפתרון בעיות 'גדולות'. כעת, עם הגאות בהשקעות בדיפנס טק יש למעשה חזרה ליסודות של מה שההון סיכון התכוון להיות מלכתחילה".

רותם יהודה קקון, שותף מייסד בקרן Stratos Ventures, התייחס לגורמים שהופכים חברה לאטרקטיבית להשקעה. "בראש ובראשונה אלו המייסדים והצוות", אמר. "אנחנו בוחנים את איכות האנשים, את גודל הבעיה שהם מבקשים לפתור ואת היכולת שלהם לצאת למסע היזמי המורכב שנדרש כיום. לצד זאת, חשובים לנו ולידציה אמיתית מהשוק, הבנה עמוקה של הצורך והיכולת לבנות חברה שפונה לשוק משמעותי ולא רק פותרת בעיה נקודתית".

משרד עוה"ד עמית פולק מטלון, אחד המשרדים המובילים בתחום הדיפנס טק, מקיים מדי שנה כנס שמסייע לחבר בין יזמים בתחום הדיפנס לבין משקיעים בתחום והתעשיות הביטחוניות.