ההגירה מישראל ברמות שיא: ״סכנה לזינוק חד ופתאומי בהיקפי ההגירה״

בשלוש שנים (2023 – 2025) עזבו את ישראל לתקופה של לפחות 3 חודשים רצופים 268,509 אזרחים ישראליים. מספרי העוזבים בשנים אלה נמצאים ברמות שיא ביחס לשנים קודמות. לשם השוואה – בתקופה המקבילה בעשור הקודם (2013 – 2015) עזבו את ישראל לתקופה של 3 חודשים רצופים רק 183,219 אזרחים.

מחקר חדש של צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מציג נתונים מדאיגים על מגמת ההגירה מישראל. על פי המחקר, מספר הישראלים שעזבו את ישראל בשנת 2025 לתקופה של שלושה חודשים רצופים ומעלה הוא 90,922, מספר דומה למספר הישראלים שעזבו בשנת 2024 (91,499), וגבוה במעט מזה של שנת 2023 (86,509). מספרי העוזבים בשנים אלה נמצאים ברמות שיא ביחס לשנים קודמות. לשם השוואה – בתקופה המקבילה בעשור הקודם עזבו את ישראל רק 183,219 אזרחים (בשנים 2015,2014,2013). המחקר מתבסס על עיבוד נתונים של הלמ"ס.

המחקר נערך על ידי פרופ' איתי אטר מהפקולטה לניהול ע"ש קולר וראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה, פרופ' נתאי ברגמן ראש בית הספר לכלכלה, ודורון זמיר, דוקטורנט בפקולטה לניהול ע"ש קולר, כולם באוניברסיטת תל אביב.
 

צוות החוקרים מסביר: בפרסומים קודמים שלנו על הגירה מישראל (פברואר 26), נעזרנו במדד עזיבה לתקופה של 12 חודשים ומעלה. מדד כזה עבור שנת 2025 אינו זמין בשלב זה (ויהיה זמין רק בתחילת 2027). יחד עם זאת, על מנת לזהות מגמות הגירה כבר עתה ולא להמתין לשנת 2027, אנחנו מציגים נתוני הגירה מישראל על בסיס מדד של יציאה מישראל לתקופה של 3 חודשים לפחות.

כדי להמחיש שהמדד של 3 חודשים הוא אינפורמטיבי לגבי מדד ה-12 חודשים, התרשים הבא מראה את נתוני העזיבה לפי מדד 3 חודשים רצופים יחד עם נתוני העזיבה לפי מדד עזיבה של 12 חודשים.
 

בתרשים 2 ניתן לראות שהמתאם בין שתי הסדרות מאוד גבוה (מדד המתאם הוא 0.96). לכן, המדד לפי שלושה חודשים רצופים מחוץ לישראל הוא מדד אפקטיבי כדי להעריך את היקף ההגירה לפי מדד ה-12 חודשים. בהתאם, ניתן להעריך שאם המתאם בין שתי הסדרות יישמר גם בשנת 2025, אז מספר העוזבים את ישראל בשנת 2025 לתקופה של 12 חודשים ומעלה יהיה בין 45,000 לבין 50,000 ישראלים.

לסיכום, גל ההגירה מישראל שהחל בשנת 2023 נמשך גם בשנת 2025 ונמצא ברמות שיא.

פרופ' אטר מוסיף: "גם בשנת 2025 אנחנו רואים מספרים מטרידים מאוד של ישראלים שעזבו את הארץ לתקופת זמן משמעותית, ואלו מתווספים לגל ההגירה בשנים 2023 ו-2024. הנתונים הללו לכשעצמם עדיין אינם מהווים סיכון לחוסנה של ישראל. אולם, בראיה צופה פני עתיד - ואם לא יהיה שינוי – גובר החשש שההגירה מישראל תגבר באופן שיסכן את הביטחון ואת הכלכלה הישראלית.

רקע רחב למחקר

הגירת ישראלים לחו"ל מעסיקה את השיח הציבורי בישראל שנים רבות, לעתים בצורה של דיון על 'בריחת המוחות' ולעתים תוך שיפוט מוסרי של העוזבים ('נפולת של נמושות'). הדיון הציבורי התחדש ביתר שאת לאחר הבחירות בנובמבר 2022, נוכח קידום הרפורמה/ההפיכה המשפטית והמחאה הציבורית שהתלוותה לה, והתחזק אף יותר במהלך מלחמת ה-7 באוקטובר. החשיבות של נתונים עדכניים על מאפייני ההגירה היא קריטית לגיבוש מדיניות ציבורית מתאימה, ומתן כלים בידי הציבור והממשלה להבין את היקף התופעה ואת השלכותיה האפשריות על הכלכלה והחברה הישראלית.

על אף חשיבותה הקריטית של סוגית ההגירה מישראל, הדיון הציבורי בישראל חסר נתונים עדכניים אודות היקף התופעה ומאפייניה. עבודה זו מנסה להשלים חלק מהפערים הקיימים באמצעות ניתוחים ופילוחים נוספים. המחקר נערך בחדר המחקר של הלמ"ס ומבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אודות הגירה מישראל ואליה, בצירוף נתונים שונים ברמת הפרטים: נתוני השכלה מהמועצה להשכלה גבוהה, נתוני רשיונות ממשרד הבריאות ונתוני הכנסות ומסים מרשות המסים. המחקר כולל נתונים על האוכלוסיה הישראלית בין השנים 2009 ל-2025.

הממצאים מצביעים על עליה משמעותית במספר הישראלים שעזבו את ישראל. לאחר שנים ארוכות של יציבות יחסית במאזן ההגירה, הנתונים מצביעים על יציאה משיווי משקל. בשנים 2023-2025 עזבו קרוב ל-270,000 ישראלים את הארץ (90,000 בכל שנה), וזאת לעומת כ-60,000 בשנה במהלך העשור שבין 2010 ל-2019. במסמך קודם שפרסמנו, זיהינו גידול משמעותי ומדאיג של רופאים, בעלי תואר שלישי, מהנדסים, אקדמאיים ובעלי הכנסות גבוהות.

סוגיית ההגירה אינה ייחודית למדינת ישראל, ומדינות נוספות, כמו יוון, הונגריה, ונצואלה, ארגנטינה, דרום אפריקה, לבנון ועוד, סבלו מהגירה משמעותית של אוכלוסיות חזקות. יחד עם זאת, בשונה ממדינות אחרות, להגירה מישראל עלולות להיות השלכות קשות וחמורות במיוחד. הכלכלה הישראלית אינה משופעת באוצרות טבע, והיא מתבססת במידה רבה על הון אנושי איכותי שמרוכז בתעשיית ההייטק ובתחומים עתירי ידע נוספים. בתחומים מרכזיים במשק כמו תעשיית ההייטק (המהווה מנוע צמיחה משמעותי), מתן שירותי רפואה מתקדמים או אקדמיה תומכת צמיחה, יש תלות במספר לא גדול של עובדים קריטיים להצלחת הפעילות. הגירה של עובדים אלה ממדינת ישראל תהיה מכה קשה לתעשיות אלה ומהווה סכנה לכלכלה ולחברה הישראלית כולה.

יש להדגיש: אף שהעלייה בהגירה מישראל היא משמעותית ומטרידה, מספר המהגרים הנוכחי אינו מהווה איום על המשק הישראלי. הסכנה האמיתית טמונה ביציאה משיווי המשקל, והחשש שמספרי ההגירה ימשיכו לעלות, ולא יישארו ברמות הנוכחיות. זעזועים שליליים נוספים – פוליטיים, כלכליים או ביטחוניים – עלולים להצית מנגנוני היזון־חוזר שיובילו לזינוק חד ופתאומי בהיקפי ההגירה, שבו כל מהגר נוסף מגדיל את התמריץ של אחרים בעקבותיו לעזוב. מרגע שמספרי ההגירה יגדלו מעל סף מסוים, שינוי הכיוון יהיה קשה ביותר, אולי בלתי אפשרי, ויהיו לו השלכות מקרו כלכליות חמורות.

הגדרת מהגר (מדד שלושה חודשים)

במחקר זה, ישראלי מוגדר כמהגר עוזב אם הוא עומד בשני התנאים הבאים:

1. תנאי שהייה רצופה: שהה מחוץ לישראל במשך 3 חודשים רצופים לפחות מיום העזיבה.

2. תנאי עולים חדשים: במידה והפרט מקיים את תנאי 1 ועלה בעבר לישראל, נדרש שהוא חי/שהה בישראל לפחות שלוש שנים לפני שעזב.

תנאי נוסף שרלוונטי למדד ה-12 חודשים המקובל, כפי שהופיע בפרסומים קודמים הוא:

תנאי שהייה שנתית: במהלך השנה הראשונה מיום העזיבה, האדם שהה מחוץ לישראל למעלה מ-270 יום.