האג״ח האמריקאיות מאותתות: עידן הכסף הזול מתרחק

משקיעים דורשים היום תשואה גבוהה יותר כדי להלוות כסף לממשלת ארה״ב, וזה מתחיל להדליק נורה אדומה בשווקים. לא מדובר רק בממשלה שמגדילה את החוב שלה. גם ענקיות הטכנולוגיה לוקחות הלוואות בהיקפים עצומים כדי לממן את מרוץ הבינה המלאכותית וממשלות ברחבי העולם מגדילות את ההוצאות על ביטחון ותשתיות.

התוצאה היא תחרות גוברת על הכסף של המשקיעים... וכשהביקוש לכסף עולה, גם המחיר שלו עולה.

מה קורה כאן?

עלות גיוס החוב של ממשלת ארה״ב באמצעות אג״ח ל-30 שנה הגיעה השבוע לרמה הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2001. במכרז האחרון, משרד האוצר האמריקאי מכר אג״ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר. המשקיעים דרשו בתמורה תשואה שנתית של 5.26%. לשם השוואה, במכרז הקודם לפני חודש התשואה עמדה על 5.06%. ובמילים פשוטות, ארה״ב נאלצת לשלם יותר כדי ללוות כסף.
 

התשואה על אג״ח אמריקאיות ל-30 שנה טיפסה ל-5.26% . גרף יומי מאת TradingView

הממשלה מגייסת כסף באמצעות מכירת אג״ח כלומר, היא מתחייבת להחזיר למשקיעים את הכסף בעתיד בתוספת ריבית. ככל שהמשקיעים דורשים תשואה גבוהה יותר, כך עלות המימון של הממשלה עולה.

וזה לא נעצר בממשלה. הריביות על אג״ח ממשלת ארה״ב משמשות מעין נקודת ייחוס עבור חלק גדול משוק האשראי. לכן, כשהתשואות עולות, גם עלויות ההלוואה של חברות ומשקי בית עלולות לעלות. זה יכול להשפיע על הלוואות עסקיות, משכנתאות ואפילו על החלטות השקעה.

החוב האמריקאי ממשיך להצטבר

הסיבה המרכזית ללחץ היא פשוטה: ממשלת ארה״ב מוציאה יותר כסף ממה שהיא מכניסה. כדי לסגור את הפער, היא נאלצת לגייס עוד ועוד כסף בשוק האג״ח ועם השנים זה יצר הר חוב עצום. החוב שמוחזק על ידי מלווים מחוץ לממשלה כבר מתקרב ל-31 טריליון דולר שזה סכום שמתקרב לגודל של כלכלת ארה״ב כולה.

וכאן מתחילה הבעיה. כשהממשלה מנפיקה אג״ח חדשות, היא לא רק מקבלת כסף. היא כאמור גם מתחייבת לשלם ריבית לאורך שנים. ככל שהריבית גבוהה יותר, כך תשלומי הריבית על החוב הופכים לנטל גדול יותר על תקציב הממשלה. ואז נוצר מעגל שעלול להזין את עצמו: הממשלה צריכה לשלם יותר ריבית, ולכן היא עלולה להידרש לגייס עוד כסף באמצעות הנפקת אג״ח נוספות.

וארה״ב ממש לא לבד

ממשלת ארצות הברית היא לא היחידה שמגיעה לשוק האשראי עם בקשות גדולות. חברות הטכנולוגיה הגדולות משקיעות סכומי עתק בתשתיות AI כולל מרכזי נתונים, שבבים ומערכות מחשוב. כדי לממן חלק מההשקעות האלה, חברות כמו אמזון, אלפבית ומטא  הגדילו משמעותית את היקף ההלוואות שלהן. למעשה, הנתונים מצביעים על כך שחברות הטכנולוגיה הגדולות כבר לוו כמעט 220 מיליארד דולר מתחילת השנה.

גם באירופה הביקוש למימון גדל, בין היתר בגלל הוצאות גדולות יותר על תחומים כמו ביטחון, תשתיות וצרכים ממשלתיים נוספים. כלומר, יותר ויותר גופים מתחרים למעשה על אותו כסף של המשקיעים וכשיש יותר לווים שרוצים כסף, המלווים יכולים להרשות לעצמם לדרוש מחיר גבוה יותר.

למה זה עלול להיות בעייתי למניות?

עלייה בתשואות האג״ח יכולה ליצור לחץ על שוק המניות מכמה כיוונים. ראשית, אג״ח ממשלת ארה״ב נחשבות לנכס עם סיכון נמוך יחסית. אם משקיע יכול לקבל תשואה של יותר מ-5% מאג״ח ממשלתית ארוכת טווח, הוא עשוי לשאול את עצמו למה לקחת סיכון גדול יותר במניות.

שנית, כשהריבית גבוהה יותר, זה מייקר את המימון לחברות. כלומר, עסקים שזקוקים להלוואות כדי להתרחב, לבנות מפעלים או להשקיע בטכנולוגיה עלולים להתמודד עם עלויות גבוהות יותר.

ויש עוד נקודה חשובה: ריבית גבוהה יותר הופכת את הרווחים העתידיים של חברות לפחות אטרקטיביים מבחינת השווי שלהן היום. זה משמעותי במיוחד בהקשר של חברות צמיחה, שהשווי שלהן מבוסס מאד על ציפיות לרווחים גבוהים בעתיד.

בינתיים, השוק עדיין לא נבהל

למרות העלייה בתשואות, שוק המניות עדיין מצליח להפגין עמידות. רווחים חזקים של חברות, ובעיקר ההתלהבות סביב השקעות ה-בינה המלאכותית ממשיכים לספק למשקיעים סיבות להישאר אופטימיים.

אך עדיין נשאלת השאלה כמה גבוה עוד יכולות התשואות לעלות לפני שהמשקיעים יתחילו לחשוש באמת. כל עוד הכלכלה צומחת והרווחים ממשיכים להיות חזקים, השוק עשוי להתמודד עם עלויות המימון הגבוהות. אבל אם התשואות ימשיכו לטפס, בזמן שהחוב הממשלתי והחוב של החברות ממשיכים לגדול, אז הלחץ על השווקים עלול להפוך להרבה יותר משמעותי.

כרגע בכל אופן, המסר משוק האג״ח דיי ברור:  הכסף כבר לא זול כמו פעם, והמשקיעים דורשים לקבל על זה פיצוי.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרים בכתבה וכמו כן, הכותב אינו מחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה. התוכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לנתונים ולצרכים האישיים.

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]