הבנקים הגדולים ערערו על הכרזת רשות התחרות שהם מהווים קבוצת ריכוז

חמשת הבנקים הגדולים - לאומי, הפועלים, מזרחי־טפחות, דיסקונט והבינלאומי - הגישו ערעור (כל בנק בנפרד) על החלטת הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן, להכריז עליהם כ"קבוצת ריכוז" בתחום השירותים הבנקאיים ללקוחות קמעונאיים. הערעור, שהיה די צפוי, הוגש זמן קצר לפני שהמועד להגשתו עמד לפוג. 

הערעור הוא השלב המשפטי הבא במאבק בין הבנקים לבין רשות התחרות, לאחר יותר משנתיים של בדיקה. במאי השנה קבעה הממונה כי חמש קבוצות הבנקאות הגדולות מהוות יחד קבוצת ריכוז בשוק השירותים למשקי הבית ולעסקים קטנים. לפי רשות התחרות, השוק מתאפיין בריכוזיות גבוהה, בחסמי מעבר בין בנקים ובתחרות מוגבלת בפועל.

הטענה המרכזית של הבנקים, בין היתר, כי רשות התחרות פעלה בחוסר סמכות וכי החלטתה התקבלה בניגוד לעמדתו של בנק ישראל, הרגולטור הישיר של מערכת הבנקאות. יש לציין, כי בעקבות הכרזת רשות התחרות בחודש מאי האחרון, אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשווילי, בין היתר, כי "הצעד של רשות התחרות היה קיצוני ולא מידתי. בעינינו מדובר בצעד שהוא יותר אנטי-תחרותי מאשר תחרותי, ושלא יוביל לשיפור במצב הצרכן בעולמות הפיננסיים. מעבר לכך, ייתכן מאוד שנגיע למצב כזה שבסוף באופן מצער ייצא שכרנו בהפסדנו".

ההכרזה מאפשרת לממונה להטיל על הבנקים הוראות שמטרתן להגביר את התחרות. במוקד עומד שוק הפיקדונות: בין היתר נקבעו הוראות שנועדו למנוע אפליית מחיר בין לקוחות, להקל על העברת פיקדונות מבנק לבנק, ולהגדיל את הנגישות של לקוחות לקרנות כספיות כחלופת חיסכון. הבנקים יידרשו גם לפנות ללקוחות סביב נקודות החלטה הנוגעות לחידוש או לפירעון פיקדונות.

רשות התחרות ביססה את המהלך על ממצאים שלפיהם חמש קבוצות הבנקאות הגדולות מחזיקות בכ־98% מנכסי המערכת הבנקאית, וכי למרות שורה של רפורמות שנועדו להגביר את התחרות, חלוקת הנכסים בין הבנקים הגדולים נותרה יציבה לאורך שנים.

גם מחלוקת בין שני רגולטורים

המחלוקת בין שני הרגולטורים הופכת את הערעור לבעל משמעות רחבה יותר מסוגיה משפטית נקודתית. למעשה, בית הדין לתחרות יידרש לבחון לא רק את סמכות רשות התחרות להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז, אלא גם את השאלה העקרונית מי צריך להוביל את הטיפול בתחרות במערכת הבנקאית - הרגולטור התחרותי או בנק ישראל.

יש לציין, כי ההוראות שקבעה רשות התחרות בתחום הפיקדונות צפויות להיכנס לתוקף בתוך שנה. המשמעות היא שהליך הערעור עשוי להתנהל במקביל להיערכות הבנקים ליישום ההגבלות, אלא אם בית הדין יורה אחרת.