כך ׳מנהלים׳ משרד אוצר במדינה שחייבת לנושיה 40 טריליון דולר

כאשר מדינות נקלעות למשבר חוב וחוששות מפני הפחתת דירוג מצד הסוכנויות הבינלאומיות יש להן בדרך כלל כמה דרכי התמודדות עם המצב. אפשרות אחת היא לבצע קיצוצים נרחבים בתקציב הממשלתי כדי להקטין את הגרעון. אפשר גם להעלות מסים על יחידים וחברות. אפשרות שלישית היא למחזר חובות ולפרוס אותם לטווח ארוך וכך להמשיך ל"לגלגל את הפחית במורד הגבעה", עד שהזמן, אולי, יפתור איכשהו את הבעיה.

לכל אחד מהפתרונות הללו יש מחיר פוליטי. אף פוליטיקאי לא אוהב להודיע לבוחרים שלו שמעתה הם יצטרכו לשלם מסים גבוהים יותר, או שיקצצו להם בכיסויי ביטוח הבריאות.  

וישנה גם אפשרות רביעית: לא לעשות כלום. או ליתר דיוק, לייצר מניפולציות פיננסיות שיטשטשו את העובדה שבפועל לא נעשה דבר. 

זה בערך מה שעשה אתמול שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, לאחר שמשרדו פרסם הודעה לפיה החוב הממשלתי של ארה"ב חצה עוד רף סמלי במיוחד: 40 טריליון דולר. 

זו איננה טעות. היקף החוב שנדרשת כעת האומה האמריקאית לשרת הגיע לקידומת 4 שאחריה מתגלגלים להם בנחת 13 אפסים. הרף הזה מגיע 5 חודשים בלבד לאחר שארה"ב חצתה את רף החוב של 39 טריליון דולר. 

הגידול המהיר בחוב האמריקאי, יחד עם החשש מפני לחצי אינפלציה שנגרמים עקב סגירת מצר הורמוז במפרץ הפרסי, הובילו בחודשים האחרונים לנפילות בשוק האג"ח האמריקאי. אלו נפילות שיש להן השפעות עומק רבות, לרבות על שוקי הנדל"ן והפיננסים בארה"ב.  

ומה עשה שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט? ובכן, הוא הודיע שמשרדו "יכפיל את היקף רכישות האג"ח בשוק", שהוא מבצע זה מכבר. ההכפלה תאפשר למשרד לקנות אג"ח בשוק בהיקף של עד 4 מיליארד דולר בשבוע. 

כאשר קוראים את ההודעה הזו (שצוטטה בכותרות גדולות בכל האתרים הפיננסיים המובילים) קשה שלא לגחך. המטרה של הרכישות היא ברורה: "לייצר" עוד ביקוש בשוק במטרה ללחוץ מעט על התשואות המאמירות. 

יש רק בעיה אחת. שוק האג"ח האמריקאי מגלגל מידי יום סכום כולל של כטריליון דולר, או כ-5 טריליון דולר בשבוע. "תרופת הBuyBack-" שמציע בסנט שקולה לפיכך לכ-0.0004% מהיקף המסחר היומי. השוק יבלע את הרכישות של בסנט תוך דקות.

אבל היקפו של הסכום כלל לא משנה משום שבעוד יד אחת של הממשל "רוכשת" אג"ח בשוק, היד השניה "מנפיקה" אג"ח בהיקפים גדולים פי כמה כדי לממן את הגרעון הממשלתי התופח. כך למשל בשבוע שעבר הנפיק האוצר האמריקאי אג"ח ל-10 שנים בהיקף של 42 מיליארד דולר ואג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר. חלק מהכסף שמגוייס באג"ח ישמש אם כן ל.... רכישת אג"ח בשוק. 

העולם התמכר לחוב  

משקיעי האג"ח של ארה"ב נמצאים במגננה מאז תחילת השנה. תשואת האג"ח של ארה"ב ל-10 שנים למשל, שהחלה את השנה ברמה שנמוכה מ-4%, נעה באחרונה ברמות של 4.6%-4.7%. מכה קשה עוד יותר ספגו האג"ח ל-30 שנה שתשואתן זינקה לאחרונה לרמה של 5.2%. זוהי התשואה הגבוהה ביותר שבהן נסחרות האג"ח הללו מזה כשני עשורים. 

הזינוק בתשואות נובע מחששות הולכים וגוברים אצל המשקיעים. הם חוששים שהחוב, שכבר מגיע לכ-125% מהתוצר האמריקאי, ימשיך לעלות. הם חוששים שסוכנויות הדירוג יפחיתו את דירוג האשראי של ארה"ב, כפי שכבר עשו בעבר. הם גם חוששים שהיקפי הגיוס העצומים של הממשל, שמצטרפים למאות מיליארדי הדולרים שמגייסות כעת חברות הטכנולוגיה עבור תשתיות בינה מלאכותית, יגרמו לעודפי היצע שהשוק יתקשה לקלוט.
 

בהקשר זה חשוב להזכיר ששוקי האג"ח בעולם מוצפים כעת בסחורה מאחר וחובות ממשלתיים  תופחים זו תופעה כלל עולמית. בבריטניה למשל הגיעה תשואת האג"ח ל-30 שנה לרמה של כ-5.8%. בדצמבר 2021 עדיין נסחרו האג"ח הארוכות של בריטניה בתשואה של פחות מ-1%. 

האג"ח של צרפת ל-30 שנה הגיעו לאחרונה לתשואה של 4.9%. צרפת מתמודדת לאחרונה עם חוב תופח שהגיע לכמעט 120% מהתמ"ג שלה וגורר אותה למערבולת פוליטית חריפה. זאת בשעה שמדינות גוש היורו אמורות לשאוף ליחס חוב תוצר שמתקרב לכמחצית מכך (60%). חובות שגבוהים מ-100% תוצר יש גם בספרד, איטליה ויפן.  

הזינוק המהיר בהיקף החוב מחזיר למרכז הבמה את אחד הנושאים הכאובים בפוליטיקה הפנים אמריקאית: "תקרת החוב". תקרת החוב הינה מספר שרירותי שנקבע על ידי הקונגרס, אבל בכדי לשנות אותו נדרשים מהלכים פוליטיים ופשרות מורכבות. המפלגות בארה"ב מנצלות זאת כדי לבצע מו"מ פוליטי קשוח. 

בהנחה שבחירות האמצע של חודש נובמבר יחלישו את המפלגה הרפובליקנית בקונגרס, סביר להניח שגם העלאת תקרת החוב הבאה תיתקל בקשיים. 

תקרת החוב של ארה"ב הועלתה לאחרונה ביולי 25'. ההעלאה בוצעה במסגרת חוק נרחב שנקרא "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA). החוק הקפיץ את תקרת החוב ב-5 טריליון דולר – מרמה של 36.1 טריליון דולר לרמתה הנוכחית העומדת על 41.1 טריליון דולר.  

תקרת החוב האמריקאי הקודמת נפרצה עוד בתחילת 2025 אבל ניתנה לה השעייה זמנית. כדי למנוע חדלות פירעון מיידית, נאלץ בסנט להשתמש במשך כחצי שנה ב"צעדים חריגים". האוצר האמריקאי ביצע מניפולציות חשבונאיות פנימיות כמו עצירת הפקדות לקרנות פנסיה של עובדי מדינה כדי לפנות מזומנים לתשלום חובות.

במאי 25' הזהיר משרד האוצר את הקונגרס כי המזומנים של המדינה יאזלו לחלוטין באוגוסט. הלחץ הניב פרי וביולי 25' נחתם החוק שהעלה את התקרה.

בקיץ 2025 העריכו כלכלני הממשל כי תוספת של 5 טריליון דולר תדחה את העימות הבא בקונגרס לפחות עד שנת 2027. אלא שהמציאות הכלכלית טופחת כעת על פניהם. אם צבירת החוב תימשך בקצב הנוכחי, נראה שהקונגרס האמריקאי יצטרך להעלות שוב את התקרה עוד לפני סיום השנה הנוכחית. 

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]