משרד בינוי ותשתיות לאומיות מורחב – עכשיו!

דווקא עכשיו, לקראת הבחירות המתממשות ומתקרבות, הגיע הזמן לשקול שוב הקמת משרד תשתיות לאומיות מורחב שבראשו יעמוד איש מקצוע מתחום הכלכלה והנדל"ן. 

משרד מורחב שכזה, יהפוך בין ליל את משרד הבינוי והשיכון הקיים, ממשרד נישתי וחסר סמכויות המופקד זה שנים בידי מפלגות מגזריות ועם בירוקרטיה של פקידות  שחוקה ומסואבת למשרד ממשלתי כלכלי מוביל שיכלול בתוכו את תחום הדיור, תעסוקה, תחבורה ותיירות.

רק משרד רב עוצמה יוכל לייצר מנועי צמיחה הנדרשים כל כך למשק הישראלי, ובמיוחד בעיתוי הנוכחי של יציאה ממלחמה ארוכה ועל סף שנה מאתגרת כלכלית, חברתית ופוליטית דוגמת 2027-2026.

משרד שכזה יהיו לו לא רק את התקציבים והסמכויות הנדרשות, הוא גם יידע לתכנן כהלכה מראש את הפריסה הדמוגרפית העתידית של מדינת ישראל, יידע כמה ישראלים ובאיזה חתך יהיו אותם בעלי פוטנציאל לעבור להתגורר בגליל או בנגב ומהם הצרכים והדרישות שלהם למהלך המתבקש הזה.

נכון להיום, אם נביא לדוגמא את משרד השיכון, מדובר במשרד מרוקן כמעט מסמכויות לחלוטין, שעה שמנהל התכנון ממוקם בתוך משרד הפנים, ובל נשכח את שרות מנהל מקרקעי ישראל המהווה בפועל מדינה בתוך מדינה וכמובן את משרד האוצר, שללא התקציבים שיגיעו ממנו, דבר לא יקודם.

הסיבה לחולשה מתמשכת זו טמונה בראש וראשונה בעובדה שמשרד השיכון הפך זה שני עשורים לנחלה בלעדית של מפלגות לווין קטנות, החל מהבית היהודי, דרך ש"ס וכלה ביהדות התורה. מצב זה שונה מהותית מהמצב שהיה בשנות ה-80 וה-90 כאשר המשרד היה מופקד בידי שרים בכירים ממפלגות השלטון דוגמת דוד לוי ואריאל שרון מהליכוד ופואד בן אליעזר מהעבודה.

אולם, וזה אולם גדול, גם הפקדת משרד השיכון בידי המפלגות הגדולות והגדלת התקציבים לא תהיה מספקת על מנת לעמוד באתגרים העומדים בפני המשק הישראלי במהלך העשורים הקרובים ועמידה ביעדים של גידול האוכלוסייה לכ-18 מיליון תושבים עד 2050 וכן השינויים האפשריים שאמורים לקרות באזורנו בעקבות הרחבה האפשרית של הסכמי אברהם, אם תקרה בעתיד.

נושא התעסוקה יהפוך להיות יותר ויותר נושא מרכזי בתהליך הצפוי בו יגדלו ערי הפריפריה, יכפילו וישלשו את מספר התושבים שלהם, אולם יידרשו גם למגוון מקומות תעסוקה איכותיים שיתאימו לפרופיל התושבים החדשים. פעולה שכזו לא תוכל להתבצע ללא תיאום מירבי בין הגורמים העוסקים בדיור לבין אלה העוסקים בתעסוקה.

כך גם נושא התחבורה שכבר כיום מהווה אבן נגף בממשק בין המרכז לפריפריה הצורך במערכת היסעים המונית משולבת גם מחוץ ל"מדינת תל אביב" והעובדה שנכון להיום מרבית תושבי הפריפריה נעדרים ממשק תחבורתי סביר, קל וחומר אם הם עובדים במרכז הארץ.

נושא התיירות, לכאורה לא קשור, אולם ככל שהזמן ינקוף יהפוך למרכזי יותר ויותר, במיוחד בתרחיש בו המצב הפוליטי שלנו יתייצב, צפויים להגיע הנה הרבה יותר תיירים כך שיהיה צורך בעוד בתי מלון וצימרים שיפרנסו רבבות משפחות בפריפריה ובכלל.

אין לי ספק כי השילוב של כל הנושאים שהוזכרו לעיל במשרד ממשלתי גדול וחזק אחד, ואם יעמוד בראש המערכת אדם מקצועי עם ניסיון של עשרות שנים ולא פוליטיקאי מן השורה, יוכלו לייצר כבר במהלך השנה הקרובה ובשנים הבאות מנועי צמיחה משמעותיים למשק הישראלי, עם יותר היצע בדיור ומלאי דירות למכירה להשכרה, יותר היצע בתעסוקה, יותר פיתוח מערכת היסעים המונית ויותר מיזמים תיירותיים בישראל. 

כותב המאמר רוני מזרחי הוא יו"ר ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו" ונשיא לשכת הקבלנים לשעבר