האינפלציה בארה״ב האיצה ל-3.7% - החוזים בוול סטריט יורדים - הדולר עולה ל 3.09 שקלים

האינפלציה בארה"ב האיצה בספטמבר מעבר לתחזיות הכלכלנים. מדד המחירים לצרכן, CPI, עלה ב-3.7% בהשוואה לספטמבר אשתקד, לעומת קצב שנתי של 3.4% באוגוסט ותחזית ל-3.6%. בחישוב חודשי עלה המדד ב-0.6%, בהתאם לצפי ולאחר עלייה של 0.4% באוגוסט. כך עולה מהדוח שפרסמה היום, יום רביעי, 14 באוקטובר, הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה בארה"ב, BLS.

גם מדד הליבה, שאינו כולל מזון ואנרגיה, היה גבוה מהתחזיות: הוא עלה ב-0.3% בחודש, לעומת צפי ל-0.2%, וב-2.6% בשנה, לעומת תחזית ל-2.5% ונתון קודם של 2.4%. כלומר, ההתייקרות החדה בדלק מסבירה חלק מרכזי מהעלייה במדד הכולל, אך האכזבה ביחס לציפיות אינה מוגבלת לאנרגיה.
 

ההבחנה החשובה היא שמדד הליבה לא האיץ בחישוב חודשי: העלייה של 0.3% זהה לזו שנרשמה באוגוסט. האכזבה היא שההתמתנות ל-0.2%, שלה ציפו הכלכלנים, לא התרחשה. בחישוב השנתי, לעומת זאת, נרשמה האצה הן במדד הכולל והן בליבה.

הבנזין זינק ב-9.1% בחודש

מחירי הבנזין היו הגורם הבולט בדוח. לפי BLS, הם עלו בספטמבר ב-9.1%, לאחר התאמה עונתית, והיו אחראים ליותר ממחצית העלייה החודשית במדד הכולל. 

רכיב האנרגיה כולו עלה ב-5.2% בחודש, לאחר עלייה של 2.1% באוגוסט. במבט שנתי, מחירי האנרגיה גבוהים ב-20.4% מרמתם לפני שנה, ומחירי הבנזין גבוהים ב-34.2%. מדובר בלחץ משמעותי על הוצאות התדלוק של משקי הבית.

המשמעות הכלכלית אינה מוגבלת לחשבון בתחנת הדלק: ככל שמשק בית נדרש להוציא יותר על נסיעות חיוניות, נותר לו פחות כסף להוצאות אחרות, אלא אם הכנסתו או מקורות המימון שלו גדלים בהתאם.

הדיור התייקר, מחירי המזון כמעט לא השתנו

גם מחוץ לאנרגיה נרשמו התייקרויות. רכיב הדיור עלה ב-0.4% בספטמבר, לעומת 0.3% באוגוסט, והגיע לעלייה שנתית של 3.2%. שירותים ללא אנרגיה התייקרו ב-0.4% בחודש, ומחירי המכוניות והמשאיות המשומשות עלו ב-0.7%.

מנגד, רכיב המזון הכולל נותר ללא שינוי בחישוב החודשי. מחירי המזון לצריכה בבית ירדו ב-0.1%, בעוד מחירי המזון מחוץ לבית עלו ב-0.2%. בהשוואה לשנה שעברה, מחירי המזון עדיין גבוהים ב-2.5%. כך שהדוח אינו מציג התייקרות אחידה בכל סעיפי הצריכה.

המחירים עלו מהר מהשכר: כוח הקנייה נשחק

דוח השכר הריאלי שפרסמה BLS במקביל ממחיש את השפעת ההתייקרויות על העובדים. השכר השעתי הממוצע הריאלי במגזר הפרטי ירד בספטמבר ב-0.5%, לאחר התאמה עונתית: השכר הנומינלי עלה ב-0.1% בלבד, בעוד המחירים לצרכן עלו ב-0.6%. גם השכר השבועי הריאלי הממוצע ירד ב-0.5%.

בהשוואה לספטמבר אשתקד, השכר השעתי הריאלי נמוך ב-0.7%. זהו נתון ממוצע, שאינו מתאר את מצבו של כל עובד, אך הוא מצביע על שחיקה בכוח הקנייה של השכר בתקופה הנמדדת.

החוזים בוול סטריט ירדו לאחר הפרסום

התגובה הראשונית בשוק הייתה שלילית. לפי דיווח Reuters, בשעה 15:33 בישראל, שלוש דקות לאחר פרסום המדד, ירדו החוזים על נאסד"ק 100 ב-0.49%, החוזים על S&P 500 ירדו ב-0.24% והחוזים על הדאו ג'ונס איבדו 0.16%. אלה נתוני החוזים באותה נקודת זמן, ולא תוצאות המסחר במדדים עצמם.

מבחינת התמחור, נתון אינפלציה גבוה מהצפוי עלול להכביד על המניות אם הוא מוביל להערכה שהריבית תישאר גבוהה יותר לאורך זמן. בתרחיש כזה, עלויות המימון מכבידות על חברות התלויות בחוב, ושיעורי ההיוון הגבוהים מפחיתים את הערך הנוכחי של רווחים עתידיים. אין בכך הבטחה להמשך הירידות, או הסבר בלעדי לכל תנועת שוק.

הפד לקראת החלטת אוקטובר: פחות מקום להסתמך על התמתנות בליבה

הנתונים מגיעים לאחר שהפד העלה בספטמבר את טווח הריבית ברבע נקודת אחוז ל-3.75%-4.00%. ישיבת הריבית הבאה תתקיים ב-27-28 באוקטובר. 

עוד לפני פרסום הדוח אמר סקוט אנדרסון, הכלכלן הראשי לארה"ב ב-BMO Capital Markets, ל-Reuters כי עלייה חודשית של כ-0.2% במדד הליבה עשויה לאפשר לפד להמתין באוקטובר, בלי לסיים את הדיון בהעלאות נוספות. בפועל התקבלה קריאה גבוהה יותר.

עם זאת, אין להסיק מהדוח שהעלאת ריבית נוספת כבר הוכרעה. הפד בוחן אם לחצי המחירים צפויים להתמיד, לצד מצב התעסוקה והפעילות הכלכלית. חשוב גם לזכור שיעד האינפלציה שלו, 2%, מוגדר לפי מדד מחירי ההוצאה לצריכה פרטית, PCE, ולא לפי CPI. שני המדדים שונים בהרכבם ובמשקולותיהם, אף שהפד עוקב מקרוב גם אחר מדד המחירים לצרכן. 

המסר המרכזי מהדוח הוא כפול: האנרגיה מכבידה על תקציב הצרכן, ובמקביל ההתמתנות החודשית שלה ציפו במדד הליבה לא התממשה. למשקיעים, השאלה כעת היא אם הנתונים הבאים יצביעו על הקלה מתמשכת בלחצי המחירים, או יחזקו את הצורך בריבית גבוהה לאורך זמן.