מדדי הבורסה מתחדשים

עדכון הרכב מדדי המניות של הבורסה בתל אביב יעמוד במוקד בתקופה הקרובה. ההרכבים החדשים התפרסמו היום וצפויים להיכנס לתוקף בתום יום המסחר ב-5 בנובמבר. העדכון, המתבצע פעמיים בשנה, צפוי לכלול תחלופה משמעותית במדדים המרכזיים ולחייב התאמות בהיקפים גבוהים מצד קרנות הסל העוקבות אחריהם. מחזור המסחר עשוי להגיע לכ-18 מיליארד שקל, כמעט פי ארבעה ממחזור המסחר הממוצע היומי מתחילת השנה.

במוקד צפויים לעמוד השינויים במדד ת"א-35: מניות אל על ודוראל צפויות להצטרף למדד, ואילו מניות דמרי, שופרסל וקנון צפויות לעבור למדד ת"א-90. בעקבות השינויים יחזור מדד ת"א-35 להרכב של 35 מניות, לאחר שהתרחב זמנית ל-36 מניות בעקבות כניסתה של פאלו אלטו במסגרת המסלול המהיר באוגוסט 2026.

כניסתה הצפויה של אל על משקפת את העלייה המשמעותית בשוויה, על רקע מעמדה בשוק התעופה המקומי והביקוש לטיסות בחברות ישראליות בתקופת המלחמה. דוראל צפויה להרחיב את החשיפה של ת"א-35 לאנרגיה מתחדשת, לצד חברות אנרגיה שכבר נכללות במדד, ובהן אנלייט, OPC ואורמת.

מעבר לתחלופה במניות, העדכון משקף שלוש מגמות בשוק המקומי: גל ההנפקות של 2026 מקבל כבר ביטוי במדדים, רף הכניסה למדדי הדגל עלה משמעותית לאורך השנים, ומשקלם של ענפי הטכנולוגיה והפיננסים מתחזק. לצד זאת, הגידול בהיקף הנכסים העוקבים אחר המדדים מגדיל גם את היקף ההתאמות הנדרשות בעת שינויי ההרכב והמשקל, ועשוי להתבטא במחזורי מסחר גבוהים יותר סביב מועד העדכון.

לאור העלייה בשווין של החברות הנסחרות בבורסה, רף הכניסה למדדי הדגל עלה משמעותית לאורך השנים, והגיע לכ-14.3 מיליארד שקל בת"א-35 ולכ-2.6 מיליארד שקל בת"א-90. במקביל גדל היקף הנכסים העוקבים אחר המדדים, ולכן גם היקף ההתאמות הנדרש בעת שינויי הרכב ומשקל גדל. מגמה זו עשויה לתרום למחזורי מסחר גבוהים במיוחד במועדי העדכון ולהגביר את השפעתם על המסחר.

גל ההנפקות של 2026 הביא 19 חברות חדשות למדדי הבורסה

אחת התופעות הבולטות בעדכון הקרוב היא הקליטה המהירה של החברות החדשות במערכת המדדים. מתוך 21 חברות שביצעו הנפקת מניות ראשונה (IPO) מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר 2026, 15 צפויות להיכנס לראשונה למדד אחד או יותר במסגרת העדכון הקרוב, נוסף על ארבע חברות שכבר שולבו במדדים בעדכונים קודמים. בסך הכול גייסו 21 החברות כ-7.8 מיליארד שקל, ושוויין לאחר ההנפקה הסתכם בכ-33.6 מיליארד שקל. 15 החברות שצפויות להצטרף כעת גייסו יחד כ-6.9 מיליארד שקל, כ-88% מסך הגיוס, ושוויין לאחר ההנפקה הסתכם בכ-28.7 מיליארד שקל. כלומר, הקליטה בעדכון הקרוב רחבה לא רק במספר החברות, אלא גם בהיקף ההון ובשווי החברות שהיא מקיפה.

מבין החברות שביצעו הנפקה ב-2026, תדהר, אביסרור ובגירה צפויות להיכנס למדד ת"א-90, ובהתאם גם למדד ת"א-125. לצידן צפויה להצטרף לת"א-90 גם אלפא תאו, שנרשמה בבורסה ברישום כפול. כניסתן למדד מרכזי מדגישה את המשך ההתחדשות בשוק ההון המקומי. 

הנתונים ממחישים את ההבדל בין השתלבות בין מדדי הבורסה השונים לבין הכניסה למדדי הדגל. סף כניסה נגיש יחסית למדדים הענפים מאפשר לחברות חדשות ליהנות במהירות מחשיפה באמצעות מוצרים עוקבים. הדרך למדדי הדגל, לעומת זאת, דורשת שווי והיקפי החזקות ציבור משמעותיים יותר.

החברות החדשות שהונפקו בשנת 2026 ומדדי הדגל שאליהם הן נכנסות 

התחרות על מדדי הדגל: רף הכניסה לת"א-35 עלה לכ-14.3 מיליארד שקל, זינוק של כ-235% מאז 2017

הפער בין המדדים הרחבים למדדי הדגל מתחדד לנוכח העלייה בשווי הנדרש לכניסה למדדים לאורך השנים. בפברואר 2017 עמד רף הכניסה לת"א-35 על כ-4.27 מיליארד שקל; בנובמבר 2026 הוא כבר עמד על כ-14.3 מיליארד שקל, עלייה של כ-235%. בת"א-90 עלה הרף מכ-823 מיליון שקל לכ-2.6 מיליארד שקל, וב-SME60 מכ-384 מיליון שקל לכ-1.4 מיליארד שקל, עלייה של 218% ו-248%, בהתאמה.

עבור החברות, המשמעות היא שהדרך למדדי הדגל נעשתה תובענית יותר. הנפקה בשווי שבעבר היה עשוי לקרב חברה לת"א-35 או לת"א-90 אינה בהכרח מספיקה כיום. שווי השוק, עם זאת, הוא רק אחד מהפרמטרים הרלוונטיים, לצד שיעור החזקות הציבור, הסחירות וכללי המדדים.

העלייה ברף משקפת גם את התפתחות השוק: שכבת החברות הגדולות התרחבה, ושווי השוק הנדרש כדי להשתייך לקבוצת החברות המובילות עלה בהתאם. יחד עם זאת, הנתונים מראים כי חברות חדשות משתלבות במדדים גם כשהתחרות על מקום בהם מתקיימת ברמות שווי גבוהות משמעותית מבעבר. 
 

מדד ת"א-35 הופך טכנולוגי יותר: משקל ענף הטכנולוגיה צפוי לעלות לכ-32.2%

העדכון משנה לא רק את רשימת המניות הנכללות במדדים, אלא גם את פרופיל החשיפה הענפית של המשקיעים במדדי הדגל. כך, במדד ת"א-35 צפוי משקל ענף הטכנולוגיה לעלות מכ-31% לכ-32.2%, בין היתר בעקבות הפעימה הנוספת בהגדלת משקלה של פאלו אלטו, ובכך לבסס את מעמדו כענף בעל המשקל הגבוה ביותר במדד.  מנגד, משקל סקטור הביומד צפוי לרדת מכ-9.5% לכ-6.9%. משקל סקטור הבנקים צפוי לרדת במתינות מכ-25.7% לכ-26.2%, בעוד שמשקל ענף הביטוח צפוי לעלות מכ-13.3% לכ-14.3%.

השינוי בחשיפה הענפית אינו נובע רק מכניסה ויציאה של חברות מהמדדים, אלא גם משינויים במשקלן של המניות הקיימות. במדד ת"א-125, למשל, משקלה של פאלו אלטו צפוי לעלות מכ-1.54% לכ-2.45%, בעוד שמשקלה של טבע צפוי לרדת מכ-6.87% לכ-4.89%. גם העלייה במשקלה של טאואר מחזקת את רכיב הטכנולוגיה במדד.

הגדלת משקלה של פאלו אלטו היא חלק מכניסתה ההדרגתית למדדים. בפעימה הבאה והאחרונה, בפברואר, משקלה בת"א-35 ובת"א-125 צפוי להגיע ל-5%. לפי האומדנים לקראת העדכון הנוכחי, הגדלת המשקל צפויה ליצור ביקושים פסיביים של כ-900 מיליון שקל. מנגד, העלייה בשווייה של טבע הגדילה את משקלה מעבר לתקרת המשקל במדדים. החזרת המשקל לתקרה צפויה ליצור במניה היצעים של כ-1.3 מיליארד שקל. אלה אומדנים לקראת העדכון, ולא נתוני מסחר בפועל.

במדד ת"א-35 צפויה בעקבות העדכון גם עלייה מסוימת בריכוזיות הענפית. שלושת הענפים הגדולים - טכנולוגיה, בנקים וביטוח, צפויים להוות יחד כ-72.6% ממשקל המדד, לעומת כ-70% לפני העדכון. המשמעות עבור המשקיע הפסיבי היא שחלק גדול יותר מביצועי מדד הדגל יושפע מההתפתחויות בשלושה ענפים מרכזיים אלה.

במדד ת"א-90 התמונה שונה. משקל הטכנולוגיה צפוי לרדת מכ-20.4% לכ-17.1%, בעוד שמשקל ענף הנדל"ן והבנייה צפוי לעלות מכ-25.4% לכ-26.7%, ומשקל ענף האנרגיה, הנפט והגז צפוי לעלות מכ-12.6% לכ-13.8%. כניסתן של דמרי, תדהר ואביסרור למדד תורמת להתחזקות רכיב הנדל"ן והבנייה.

התחלופה במדד ת"א-90 משקפת גם תחרות בתוך הענפים, ולא רק שינוי במשקלם היחסי. חברות נדל"ן חדשות מחליפות חברות אחרות מאותו ענף, ובתחום הביטחוני חברה מצטרפת ואחרת נגרעת. בתחום השבבים צפויה טלסיס לעלות מת"א-SME60 לת"א-90. 

כך מתחדד גם השוני באופי החשיפה שמציעים שני מדדי הדגל: ת"א-35 מקבל הטיה משמעותית יותר לענף הטכנולוגיה והפיננסים, בעוד שת"א-90 ממשיך להעניק משקל משמעותי לענפים המזוהים יותר עם הפעילות במשק המקומי, ובראשם נדל"ן ובנייה.

היקף הנכסים העוקבים גדל, והשפעת יום העדכון על המסחר מתעצמת

העלייה בהיקף הנכסים העוקבים אינה הגורם לעלייה ברף הכניסה למדדים, אך יש לה השפעה חשובה מסוג אחר. כאשר מניה נכנסת למדד, יוצאת ממנו או משנה את משקלה, קרנות הסל והמוצרים העוקבים צריכים להתאים את החזקותיהם להרכב ולמשקלות החדשים. ככל שהיקף הנכסים העוקבים גדול יותר, כך גדל פוטנציאל ההתאמות במועד העדכון.

הקשר הזה בלט בעדכון המדדים שנערך ב־7 במאי 2026. מחזור המסחר במניות באותו יום שבר שיא והגיע לכ־24.5  מיליארד שקל, לעומת כ־13.5 מיליארד שקל בעדכון הרכב המדדים ב־6 בנובמבר 2025, עלייה של כ־82%.

מתוך המחזור הכולל, כ־19.1 מיליארד שקל נרשמו בשלב הנעילה, שבו מתרכזת פעילות ההתאמה של המוצרים העוקבים. מחזור זה היה גבוה בכ־106% מהמחזור שנרשם בנעילה בעדכון נובמבר הקודם. הפעילות החריגה התרחשה בסביבה שבה היקף הנכסים העוקבים היה ברמה גבוהה במיוחד, ולקראת סוף מאי הגיע סך הנכסים לשיא של כ־110 מיליארד שקל.

עדכון נובמבר: צפי למחזור מסחר של כ-18 מיליארד שקל

מחזור המסחר היומי הממוצע במניות בבורסה מתחילת 2026 עומד על כ־4.7  מיליארד שקל.

לעומת זאת, ביום עדכון מדדי נובמבר אנו מעריכים כי מחזור המסחר עשוי להגיע לכ־18  מיליארד שקל, כמעט פי ארבעה ממחזור המסחר היומי הממוצע מתחילת השנה.

כ-84 מיליארד שקל עוקבים אחר שלושת מדדי הדגל ומעל ל-100 מיליארד שקל אחרי כלל מדדי הבורסה

עוצמת ההתאמות נובעת בראש ובראשונה מהיקף הנכסים העוקבים אחר המדדים. היקף זה מסתכם, נכון ל-26 לאוקטובר 2026, בכ-18.3 מיליארד שקל בת"א-35, כ-17.8 מיליארד שקל בת"א-90 וכ-47.9 מיליארד שקל בת"א-125, יחד כ-84 מיליארד שקל.

עלייה למדד ת"א-35 אינה מבטיחה ביקוש למניה במועד העדכון. חברות שעוברות אליו מת"א-90 עשויות לפגוש דווקא היצע נטו, כאשר משקלן במדד הקודם היה קרוב לתקרה של 2%, ואילו משקלן במדד הקולט צפוי להיות נמוך משמעותית. אם עליית שוויין הביאה אותן מעבר לתקרה בת"א-90, נדרשת גם התאמת משקל שהייתה מתבצעת במסגרת העדכון הרבעוני. בכיוון ההפוך, מעבר מת"א-35 לת"א-90 עשוי ליצור ביקוש בשל המשקל היחסי הגבוה יותר במדד הקולט. לכן יש לבחון את שינויי המשקל בכל המדדים הרלוונטיים ואת היקף הנכסים העוקבים אחריהם, ולא רק את כיוון המעבר.

גם מנגנון העדכון מתפתח: בעדכון הנוכחי מיושמת כניסה הדרגתית לחברות שעוברות מת"א-SME60 לת"א-90, בדומה למנגנון שיושם עד כה בחברות חדשות המצטרפות למדדים. המטרה היא למתן את השפעת המעבר על המסחר, לצמצם תנודתיות נקודתית ולאפשר למוצרים העוקבים להתאים את החזקותיהם בהדרגה.

לצד הנכסים במוצרים העוקבים, שווי החזקות הציבור במניות המדדים לאחר העדכון צפוי לעמוד על כ-1.97 טריליון שקל בת"א-35, כ-240.5 מיליארד שקל בת"א-90 וכ-2.21 טריליון שקל בת"א-125.

במבט רחב יותר, בסוף 2025 הסתכם שווי הנכסים במוצרים העוקבים אחר כלל מדדי הבורסה בכ-90 מיליארד שקל. בסוף מאי 2026 הגיע השווי לשיא של כ-110 מיליארד שקל, ונכון ל-26 באוקטובר 2026 הוא עומד על כ-103 מיליארד שקל.

עם זאת, השינוי בהיקף הנכסים העוקבים אינו אחיד בין המדדים:

במדדי הדגל בולטת במיוחד העלייה בנכסים העוקבים אחר מדד ת"א-35: מכ-13.03 מיליארד שקל בסוף 2025 לכ-18.43 מיליארד שקל ב-26 באוקטובר 2026, עלייה של כ-41%. בת"א-125 נרשמה עלייה של כ-16%, ואילו בת"א-90 חלה ירידה של כ-10%.

לסיכום, עדכון המדדים משקף שוק הון שממשיך להתחדש גם בתקופה של אי-ודאות: חברות חדשות משתלבות במדדים המרכזיים, התחרות בתוך הענפים משנה את זהות החברות המובילות, והחשיפה הענפית של המשקיעים משתנה. בד בבד, התפתחות מנגנון הכניסה ההדרגתית נועדה למתן את השפעת המעברים על המסחר.

עבור המשקיעים, המסקנה היא שיש לבחון את עדכון המדדים דרך שלושה ממדים: הרכב החברות, החשיפה הענפית ותנועות הכסף במוצרים העוקבים. שינוי במעמדה של מניה אינו מלמד לבדו על כיוון הביקוש או ההיצע בה; נדרשת הסתכלות משולבת על משקליה במדדים השונים ועל היקף הנכסים העוקבים אחריהם.