רוטציית הענק בשווקים משנה את פרופיל הסיכון

מאופוריה טכנולוגית לחוף מבטחים דפנסיבי חודש אוקטובר סימן שינוי כיוון דרמטי בוול סטריט, עם רוטציה סקטוריאלית עוצמתית מאפיקי הטכנולוגיה לשוק הערך הרחב. משקיעים שינו את פרופיל הסיכון בעקבות חששות מריבית, אינפלציה ומתיחות גיאופוליטית, ועברו למניות דפנסיביות. בעוד שמדד הנאסד"ק 100 עלה ב-0.93% בלבד ומדד ה-S&P 500 ירד ב-0.57%, מדד ראסל 2000 זינק ב-6.65%. למרות שעונת הדוחות הציגה שיעור גבוה של חברות שהכו את התחזיות (82%), עוצמת ההפתעה ברווח המצרפי הייתה מתונה ועמדה על 1.9% בלבד מעל הצפי, נתון נמוך מהממוצע בחמש השנים האחרונות. 

האכזבה משרשרת הערך של הבינה המלאכותית הכתה בתעשייה, החל מנתוני השקעות הוניות נמוכים מהצפי של גוגל ומיקרוסופט, ועד לצניחה של כ-29% במניית אינטל בעקבות תחזית חלשה משמעותית. במקביל, נחשף סיכון מערכתי: חברות השבבים הגדולות, כדוגמת Nvidia, AMD ו-Broadcom, כבר אינן מספקות רק חומרה אלא מעורבות במימון הלקוחות הרוכשים את התשתית, תופעה הקושרת בעבותות את שוק המניות לשוק האשראי. 

תיקי ההשקעות בשיא סיכון, ברקע לבחירות האמצע רגישות השווקים משתקפת היטב משיעור החשיפה למניות מתוך סך הנכסים הפיננסיים בארה"ב, שזינק לשיא היסטורי של 56% – רמה הגבוהה אפילו משיא בועת הדוט-קום. היסטורית, בתקופות אלו נטה שיעור המניות לחזור לממוצע של כ-36%, והתשואה העתידית הייתה נמוכה יותר. הלחץ על מכפילי הרווח צפוי להימשך במקביל לאפשרות שתשואות האג"ח ל-10 שנים יטפסו בשלב מסוים מעל רף ה-6%. 

שילוב זה מצדיק הגדלה טקטית של רכיב האג"ח בתיקים, המאפשרת לנעול תשואות ולהקטין חשיפה לשינויי תיאבון לסיכון. ברקע, הבנק המרכזי האמריקאי הותיר את הריבית על 3.75%-4.00% בהחלטה לא פה אחד, לצד דריכות לקראת בחירות האמצע. אובדן שליטה רפובליקנית באחד מבתי הקונגרס עשוי להגביל את יכולת הממשל לקדם מהלכים פיסקליים, ובכך למתן את החששות סביב הרחבת הגירעון והיצע החוב האמריקאי. 

זעזועים מעבר לים: חולשה באירופה, טלטלה בברזיל החולשה הכלכלית לא פסחה על אירופה, שם החליט הבנק המרכזי (ECB) להותיר את הריבית ללא שינוי, בין היתר משום שהתעשייה ממשיכה להפגין חולשה והתכווצות בייצור. בצרפת, גל מחאות נרחב על יוקר המחיה מוסיף סיכון פוליטי וחברתי לקראת בחירות 2027, ומקשה על יישום צעדים לצמצום הגירעון. בזירת השווקים המתעוררים, תוצאות הבחירות בברזיל וניצחונו של דה סילבה מחקו במהירות את הראלי שנבנה טרם הבחירות. מדד ה-Ibovespa צנח ביום שאחרי בכ-14%, והריאל הברזילאי איבד כ-8%, על רקע סגירת פוזיציות וחששות מהמדיניות הפיסקלית העתידית. 

ישראל: דילמת ההכרעה, אזהרות הכלכלה הריאלית ועלות המלחמה בזירה המקומית, הבורסה קיבלה באכזבה את תוצאות הבחירות לכנסת ה-26 שיצרו קיפאון פוליטי (53 מנדטים לגוש נתניהו מול 48 לגוש אייזנקוט), מה שמותיר סימן שאלה כבד מעל אישור תקציב 2027 ורפורמות הכרחיות. התרחיש הגרוע ביותר לשווקים הוא העדר הכרעה והליכה לבחירות חוזרות, שצפויה לגרור ירידות שערים, יציאת השקעות זרות ופיחות בשקל; מנגד, הקמת ממשלת אחדות רחבה מסומנת כתרחיש האופטימי ביותר, שיבטיח יציבות פוליטית ומדיניות כלכלית מעודדת צמיחה. 

בשטח, הכלכלה משדרת סימני אזהרה. מדד ת"א 90, המהווה אינדיקטור מקדים ורגיש לפעילות המשק המקומי, השלים באוקטובר ירידה של 20%, מה שעשוי לאותת על התמתנות בצמיחה. הלחץ מחלחל גם למערכת הבנקאית, שמדווחת על ירידה בביקוש לאשראי עסקי והקשחה ניכרת במרווחי האשראי, במיוחד כלפי ענפי הבינוי והנדל"ן שרמת הסיכון בהם עולה. במקביל, שוק התעסוקה משתנה במהירות: נרשם זינוק של 60% בשלוש השנים האחרונות במספר תובעי האבטלה מתחומי ההייטק, האדמיניסטרציה והשיווק. 

חרף ירידת מדד המחירים לצרכן בספטמבר ב-0.5%, בעיקר עקב השפעות עונתיות וסבסוד הדלקים, האינפלציה של הבלתי סחירים נותרה עיקשת ועיקבית סביב 2.5%, והצפי הוא לעלייה אינפלציונית לעבר ה-2.3% בשנה הקרובה. מעל כל אלו מרחפת העלות הכלכלית העצומה של המלחמה, המוערכת על ידי בנק ישראל ב-405 מיליארד שקל. 

סכום זה היה מספיק למימון המטרו בגוש דן, רשתות הרכבת הקלה, הארכת כביש 6 ופרויקטים אדירים נוספים, ומשקף אובדן אלטרנטיבה של כ-130 אלף שקל לכל משפחה. למרות המורכבות, בנק ישראל שומר על ריבית יציבה (3.25%) וצופה כי לאחר משבר הלחימה, המשק יחזור להציג את החוסן המאפיין אותו עם קצב צמיחה של 7.5% ב-2027.