שוק קרנות הנאמנות והמט"ח: המשקיעים בורחים לקרנות הכספיות; הדולר חצה את רף 3.22 השקלים

שוק קרנות הנאמנות

המשקיעים בקרנות הנאמנות נוקטים זהירות: העדפה לקרנות הכספיות על פני אג״ח ומניות בארץ

שוק קרנות הנאמנות רשם במהלך שבוע המסחר האחרון גיוסים של כ-540 מיליון שקל נטו ומתחילת שנת 2026 הסתכמו הגיוסים בכ-62 מיליארד שקל נטו. שווי נכסי כלל קרנות הנאמנות, נכון ליום המסחר 5 בנובמבר 2026, הסתכם בכ-840.7 מיליארד שקל, גבוה בכ-88.5 מיליארד שקל מסוף שנת 2025.

הקרנות המסורתיות: על רקע אי הוודאות: קרנות האג״ח בארץ, מנוע הגיוס של 2026, עברו לפדיונות

הקרנות המסורתיות גייסו במהלך שבוע המסחר האחרון כ־818 מיליון שקל נטו, אך הגיוס כולו הגיע מהקרנות הכספיות, שגייסו כ־1.54 מיליארד שקל נטו. בניכוי הקרנות הכספיות נרשמו פדיונות של כ־723 מיליון שקל נטו. הפדיונות התרכזו בעיקר בקטגוריות השקעה באג״ח בארץ. מקרנות אלו נפדו כ־463 מיליון שקל, כ־64% מכלל הפדיונות. את הפדיונות הובילו קרנות האג״ח הכללי, שמהן נפדו כ־368 מיליון שקל, ואחריהן קרנות אג״ח המדינה, שמהן נפדו כ־83 מיליון שקל, וקרנות אג״ח החברות וההמרה, שמהן נפדו כ־12 מיליון שקל. לצד האג״ח נפדו כ־192 מיליון שקל מקרנות המניות בארץ. 

מתחילת השנה גייסו הקרנות המסורתיות כ־56.6 מיליארד שקל נטו. הקרנות הכספיות גייסו כ־36.6 מיליארד שקל, והיקף הנכסים בהן גדל בכ־25%, לכ־223.7 מיליארד שקל. הן מנהלות כיום כמעט מחצית מנכסי הקרנות המסורתיות. הקרנות המסורתיות ללא הקרנות הכספיות גייסו כ־20 מיליארד שקל, וכ־92% מהסכום הזה, כ־18.4 מיליארד שקל, הגיעו לקרנות האג״ח בארץ. את הגיוס הובילו קרנות האג״ח הכללי, שגייסו כ־9.9 מיליארד שקל, ואחריהן קרנות אג״ח המדינה, שגייסו כ־7.4 מיליארד שקל, וקרנות אג״ח החברות וההמרה, שגייסו כ־1.1 מיליארד שקל. קרנות המניות בחו״ל גייסו מתחילת השנה כ־1.1 מיליארד שקל, וקרנות המניות בארץ גייסו כ־254 מיליון שקל בלבד.

אחרי גיוסים של 4.9 מיליארד שקל מתחילת השנה, אי הוודאות הפוליטית מורגשת גם בת״א־35 ובת״א־125

הקרנות הפאסיביות רשמו בשבוע המסחר האחרון פדיונות של כ־278 מיליון שקל נטו. את הפדיונות הובילו קרנות המניות בארץ, שמהן נפדו כ־524 מיליון שקל, על רקע אי הוודאות סביב הקמת הממשלה. הפדיונות התרכזו במדדים המובילים של הבורסה. בראש עמד ת״א ביטוח, שממנו נפדו כ־139.4 מיליון שקל. אחריו ת״א־35, שממנו נפדו כ־117.6 מיליון שקל, ות״א־90, שממנו נפדו כ־87.3 מיליון שקל. מת״א־125 נפדו כ־54.5 מיליון שקל, ומת״א־SME60 כ־53.7 מיליון שקל. מנגד, קרנות המניות בחו״ל גייסו כ־214 מיליון שקל. הפדיונות בת״א־35 ובת״א־125 בולטים על רקע המגמה מתחילת השנה. שני מדדים אלו הובילו את  הגיוסים מתחילת שנה כאשר מדד ת״א־35 גייס כ־3.2 מיליארד שקל ות״א־125 כ־1.7 מיליארד שקל. בשאר המדדים המובילים נרשמו פדיונות: מת״א־90 נפדו כ־2.1 מיליארד שקל, מת״א ביטוח כ־1 מיליארד שקל ומת״א־ SME60כ־149 מיליון שקל. כלומר, לאורך השנה העדיפו המשקיעים את המניות הגדולות, אבל בשבוע האחרון גם הן לא נשארו מחוץ לפדיונות.
 

שערי חליפין

זינוק של כ-14% בחמישה חודשים: הדולר שבר ביום שישי את רף 3.22 השקלים, והשקל ספג שבוע קשה במיוחד

בשבוע המסחר האחרון זינק שער הדולר מול השקל ב־2.44%, מ־3.118 ל־3.194 שקלים, השער היציג הגבוה ביותר מתחילת השנה. ביום שישי בבוקר הוא אף חצה את רף 3.22 השקלים. גם האירו והליש״ט עלו מול השקל במהלך שבוע המסחר האחרון בשיעור דומה, ב־2.27% וב־2.17% בהתאמה. מדד הדולר העולמי, לעומת זאת, עלה במהלך שבוע המסחר האחרון בכ־0.3% בלבד. הגורם המרכזי להתחזקות הדולר מול השקל במהלך שבוע המסחר היה תוצאות הבחירות שלא הניבו הכרעה, והשוק החל לתמחר תקופה ממושכת של ממשלת מעבר ואפשרות לסבב בחירות נוסף. בנוסף, ביום שלישי, כשהדולר כבר נסחר סביב 3.16 שקלים, הודיע נשיא ארה״ב על כוונתו להפסיק את הסיוע הביטחוני. ההודעה הוסיפה שכבה של אי ודאות לגבי ההשלכות הכלכליות ועתיד היחסים בין שתי המדינות. מעבר לכך, ביום חמישי האחרון הצטרף ללחץ השקל הירידות החדות במדד   S&P 500  וה-NASDAQ אשר רשם את הירידה היומית החדה ביותר שלו מזה 19 חודשים, על רקע חשש מרגולציה הדוקה על תחום הבינה המלאכותית אחרי בחירות האמצע בארה״ב. כשמניות בחו״ל יורדות, הגופים המוסדיים בישראל נדרשים להתאים את גידורי המט״ח שלהם ורוכשים דולרים. כך הפכו הירידות בוול סטריט ללחץ נוסף על השקל. 

מהשפל של 1993 לשיא השנתי

שבוע המסחר האחרון הוא שיאה של מגמה רחבה יותר. ב־29 במאי 2026 נקבע השער היציג על 2.811 שקלים, הנמוך ביותר מאז יולי 1993. כך הגיע לסיומו ייסוף חריג: באפריל 2025 עמד הדולר על כ־3.80 שקלים, ושנה לאחר מכן ירד מתחת לרף 3 השקלים לראשונה זה 31 שנה. את הייסוף הניעו שלושה גורמים: קריסת פרמיית הסיכון של ישראל, זרם הדולרים מההייטק ומכירות דולרים בהיקפים חסרי תקדים מצד הגופים המוסדיים. החזקותיהם בוול סטריט צמחו עם עליית השערים, והם מכרו דולרים כדי לגדר את החשיפה.

מאז מאי התהפכה התמונה. בנק ישראל הפחית את הריבית, בזמן שבעולם הריבית עלתה ופער הריביות נפתח לטובת הדולר ולכך נוספה אי הוודאות הפוליטית בישראל והתנודתיות הגבוהה בשוק ההון, שנמשכת מאז יוני על רקע האירועים הגיאופוליטיים. התוצאה: הדולר עלה בכ־14% בתוך כחמישה חודשים, וחזר לרמה שבה פתח את השנה.

מה ישפיע על הדולר-שקל בשבוע הקרוב

בזירה המקומית, הגורם המכריע הוא ההתקדמות בהקמת ממשלה רחבה ויציבה. תרחיש של בחירות חוזרות ועיכוב בתקציב 2027 עלול להעלות את פרמיית הסיכון של ישראל, ולמעשה יפחית בצורה משמעותית את הסיכוי להפחתת ריבית בשנה הקרובה. גם וול סטריט תמשיך להשפיע על השקל, המשך התנודתיות במניות הטכנולוגיה עלול לחייב התאמות גידור נוספות ולהוסיף לחץ על השקל.

אחוז שינוי חושב לפי שער יציג בתאריך 06-11-26 לעומת שערים יציגים  בתקופות הבאות: 

שבועי: 30-10-26  | מתחילת חודש  : 30-10-26 | מתחילת שנה 2026: 31-12-25