ד"ר גיל מיכאל בפמן, כלכלן ראשי | דודי רזניק, אסטרטג ריביות
29/07/2019
|
עיקרי דברים מקרו
אג"ח ממשלתי
אג"ח קונצרני
|
אג"ח ממשלתי ומקרו
מבט שבועי – נמשכת מגמת ירידת התשואות בדגש על החלקים הארוכים של העקומים. האפיק השקלי הלא צמוד ממשיך לבלוט בביצועים עודפים ביחס לעקום צמוד המדד. תלילות העקום השקלי נמצאת בשפל של תקופה ארוכה. למרות העמדה המבלבלת שהציגה חטיבת המחקר בהודעת הריבית האחרונה, בנק ישראל לא צפוי להעלות את הריבית במהלך החודשים הקרובים לפחות.
שוק האג"ח הממשלתי המקומי המשיך להיסחר השבוע במגמה חיובית תוך עליות שערים וירידת תשואות לאורך העקומים, למעט בחלק הקצר של העקום הצמוד. שתי מגמות המשיכו לבלוט, גם השבוע, במסחר: המשך ירידת תלילות העקומים והמשך הביצועים העודפים של האפיק השקלי הלא צמוד. החלקים הארוכים ביותר של העקומים המשיכו השבוע בירידת תשואות חדה ועליות שערים של 1.3% באפיק השקלי הלא צמוד ו 0.8% בצמודי המדד. במהלך החודש האחרון בלבד רשמו איגרות החוב השקליות לטווח של 20 שנה ומעלה עליה ממוצעת של יותר מ 3.5% לעומת עלייה ממוצעת של כ – 2.0% בצמודי המדד המקבילים. ייתכן והעלייה מקורה בציפייה להכרזה על כניסה אפשרית של ישראל למדד ה WGBI העולמי במהלך החודשים הקרובים. במקביל נמשכת מגמת הביצועים העודפים של השקלים הלא צמודים לאורך העקום כולו. מגמה זו נתמכת בציפייה להמשך ירידת סביבת האינפלציה וההתחזקות המשמעותית של השקל הן מול הדולר והן מול סל המטבעות במהלך התקופה האחרונה ובעיקר מאז הודעת הריבית הניצית יחסית של בנק ישראל מוקדם יותר החודש. ירידת התשואות בחלק הארוך של העקום השקלי הביאה את התלילות בטווח של 2 -10 שנים לרמה של כ - 100 נ"ב, רמת שפל של השנים האחרונות.
מקרו ישראל
נתוני המדד המשולב מצביעים על האטה בקצב התרחבות הפעילות הכלכלית ברביע השני של 2019.
נתוני בנק ישראל מלמדים כי המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש יוני 2019 בכ-0.23% לעומת החודש הקודם. מדובר בשיעור עלייה גבוה מזה של חודש מאי, אשר היה נמוך במיוחד (0.14%), ודומה לזה של החודשים פברואר-אפריל (0.25% בממוצע). עם זאת, יש לציין שמדובר בקצב עלייה חודשי מתון ביחס לממוצע ארוך הטווח.
הרכיבים העיקריים שתרמו לעליית המדד המשולב ביוני, הם: יבוא מוצרי צריכה, יבוא תשומות לייצור ויצוא סחורות. מנגד, מדדי הפדיון של ענפי המסחר והשירותים וכן הייצור התעשייתי (מאי) מיתנו מעט את קצב הצמיחה.
בחינה של הנתונים הרבעוניים מעלה שברביע השני של 2019 חלה האטה בקצב הצמיחה של המדד המשולב לכ-2.6% (במונחים שנתיים), זאת לעומת קצבי צמיחה של בין 3.3%-3.8% בשלושת הרביעים הקודמים (גרף 3). בהקשר זה, נציין כי עיקר ההאטה בקצב הגידול של המדד המשולב ברביע השני חלה על רקע ירידות חדות יחסית בסעיפים: התחלות בנייה (ברביע הראשון), יצוא סחורות ויבוא מוצרי צריכה (לאחר הגידול החד ביבוא מוצרים בני-קיימא ברביע הקודם).
אנו מעריכים כי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני של השנה, שעתידים להתפרסם במהלך החודש הבא (18.8.19 – בסמוך להחלטת הריבית הקרובה ב-28.8.19), יצביעו על צמיחה בקצב איטי יותר בהשוואה לרביעים קודמים. זאת, לאור המתאם החיובי הגבוה בין שיעורי הצמיחה של המדד המשולב לבין שיעורי הצמיחה של התוצר המקומי הגולמי. תמונה דומה – דהיינו האטה בקצב התרחבות הפעילות הכלכלית במשק המקומי – מתקבלת גם מבחינה של אינדיקטורים נוספים לפעילות ברביע השני של 2019 עד כה, ובהם: התרחבות הגירעון המסחרי, נתוני תעסוקה חלשים יותר, אינדיקציה להתמתנות בקצב הצריכה הפרטית ועוד. במידה שהערכתנו לצמיחה ברביע השני אכן תתממש, לצד האינדיקטורים הנוספים שצוינו, כל אלה מהווים גורמים אשר אינם תומכים בהעלאת ריבית מצד הוועדה המוניטארית של בנק ישראל בישיבה הקרובה.
הגורמים הבסיסיים של המשק ממשיכים לתמוך בעוצמתו ארוכת הטווח של השקל
היקף ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים (FDI) בחמשת החודשים הראשונים של השנה (ינואר-מאי) הסתכם בכ-5.8 מיליארד דולר , כך על-פי נתוני בנק ישראל. נתונים אלה, שימשו לבניית אומדנים לתנועות ההון של המשק במהלך שנת 2019, הכוללים אומדן שנתי של כ-14 מיליארד דולר להשקעות הישירות הנכנסות.
הנתונים שפורסמו לגבי שנת 2019 משקפים היקף השקעה נמוך בהשוואה להיקף ה-FDI הנכנס בשנים 2017-2018, אשר הושפע בחלקו מעסקאות מכירה של חברות ישראליות לחו"ל. בסך הכול, נראה כי בהמשך למגמה בשנתיים האחרונות, גם שנת 2019 עשויה להסתכם בעודף של השקעות ישירות נכנסות נטו (תנועות נכנסות פחות יוצאות), אם כי, קטן יותר.
מנגד, ההשקעות הפיננסיות הנכנסות נטו (תנועות נכנסות פחות יוצאות) משקפות עד כה יציאה של השקעות (נטו), אם כי, בהיקף מעט מתון יותר בהשוואה לשנה שעברה. זאת, בעיקר על רקע ירידה בהיקף ההשקעות הפיננסיות של ישראליים בחו"ל (על-פי אומדננו), אשר ייתכן שנגרמה, בין היתר, על רקע סיכונים פוליטיים וגאו-פוליטיים ברחבי העולם (ארה"ב-איראן, ברקזיט ועוד), חוסר וודאות רב סביב נושא הסחר בעיקר בין ארה"ב לסין, הפחתת תחזיות הצמיחה למרבית המדינות המפותחות, חששות מהאטה בפעילות הכלכלית בסין אשר עלולה להשפיע לשלילה על מדינות EM נוספות ועוד.
על פי נתוני החודשים ינואר עד מאי (במונחים שנתיים), נראה כי שנת 2019 עשויה להסתכם בעודף בתנועות ההון הנכנסות לישראל נטו (ישירות ופיננסיות), אם כי הוא עשוי להיות מתון יותר בהשוואה לשנים 2017-2018. נתון זה, אשר מצביע על אמון המשקיעים הזרים בכלכלת ישראל מהווה גורם אשר תומך בעוצמתו ארוכת הטווח של השקל. ישנם גורמים נוספים אשר תומכים בכך, בהם עודף של כ-3% תוצר בחשבון השוטף של מאזן התשלומים בשנים הקרובות, אשר נתמך בעודף גדול ומתמשך בחשבון השירותים, זאת על אף הגירעון העמוק בחשבון הסחורות. בהקשר זה, נציין כי הרביע השני של 2019 עשוי להסתכם בעודף מעט נמוך יותר לאור העמקת הגירעון המסחרי לצד צמיחה מתונה ביצוא השירותים (על-פי אומדן שמתבסס על נתוני אפריל-מאי). גורם נוסף שעשוי לתמוך בהמשך התחזקות השקל הינו הקדמת התוואי הצפוי של צמצום של פער הריבית ארה"ב-ישראל. במבט כולל, השקל צפוי לשמור על עוצמתו גם בשנים הקרובות, התפתחות אשר צפויה להקשות על חזרת האינפלציה למרכז יעד יציבות המחירים ולפיכך גם על העלאה משמעותית של ריבית בנק ישראל.
השבוע, המשיך השקל לשבור שיאים ולהתחזק מול רוב המטבעות. מול הסל, השקל שבר השבוע שיא כל הזמנים פעם נוספת כשהגיע לשער 75.4. חוזקו של השקל מגיע על רקע המעבר לסביבה מוניטרית מרחיבה בעולם, כשבישראל הגישה הרשמית היא שאיפה לתחילה של תהליך נורמליזציה של הריבית. הניגוד במדיניות בין ישראל לעולם, לצד גורמים בסיסיים חזקים, דוחף את השקל להתחזק מול מטבעות שווקים מתעוררים ומפותחים. התחזקותו של השקל האטה בימים רביעי וחמישי לאחר שפורסמו שתי הודעות משמעותיות של בנק ישראל בנושא, מהן עולה טון זהיר יותר ויוני יותר לגבי תוואי העלאת הריבית הצפויה, שכלל הדגשה של נתוני האינפלציה הנמוכים מהצפוי שפורסמו אחרי מועד פרסום תחזית חטיבת המחקר והתייחסות רשמית לשינוי הניכר במדיניות המוניטרית הגלובלית.
מקרו עולמי
סקרי ה PMI לחודש יולי מלמדים כי מגזר השירותים נושא על כתפיו את הצמיחה, בעוד שההאטה התעשייתית מעמיקה. הנתונים תומכים בצפי כי ההאטה בצמיחה העולמית נמשכת ותמשך.
סקרי ה- PMI FLASH של המשקים המפותחים הצביעו ביולי על כך שמגזר השירותים נושא על כתפיו את הצמיחה, בעוד שההאטה התעשייתית העמיקה. סקרי ה- Global Business Outlook תומכים בצפי כי ההאטה בצמיחה העולמית נמשכת ותמשך.
חברת מרקיט מפרסמת מדדי PMI משולב בתפוצה מוקדמת FLASH, לארה"ב, לגוש האירו וליפן. ה- PMI המשולב-COMPOSITE של ארה"ב היה ללא שינוי ביולי וכעת הוא רק גבוה במעט מזה של גוש האירו, זאת לאחר שהמדד של ארה"ב נסוג בחודשיים הקודמים. ה- PMI המשולב של אזור האירו ירד לשפל של שלושה חודשים, והוא תואם לצמיחת התמ"ג בקצב שנמוך מן הפוטנציאל, בשיעור של כ- 0.2% במונחים רבעוניים. ה- PMI הכולל של יפן עלה, אך הרכיב החלש של ה- PMI במגזר התעשייתי ממשיך להצביע על מיתון במגזר זה. ממוצע משוקלל של מדדי ה- PMI למדינות הללו מצביע על שיעור חלש של צמיחת התוצר ברביע השלישי.
באופן אחיד, היציבות של ה- PMI המשולב המשקים המפותחים כוללת חולשה בתעשייה וצמיחה בשירותים. נראה כי שלוש הכלכלות המתקדמות הגדולות מצויות בעיצומה של מיתון תעשייתי, והנפילה של ה- PMI התעשייתי של גרמניה לשפל של שבע שנים מרמזת על כך שהתנאים שם מתדרדרים עוד.
לעומת זאת, מדדי ה- PMI של השירותים בגוש האירו וביפן עדיין מחזיקים מעמד די טוב, וה- PMI של השירותים האמריקני החל להתאושש לאחר השפל של מאי. עם זאת, ה- PMI המשולב של ארה"ב נותר סביב הרמה הנמוכה ביותר מאז 2016. זה מוסיף תמיכה לציפייה שהפד יפחית את הריבית בשבוע הבא (ב 25 נ"ב בלבד), וזאת למרות החוזק היחסי של כמה מהנתונים הקשים HARD DATA לאחרונה.
סקר השוק העולמי של ה- Global Business Outlook, והמדד העולמי של SENTIX שפורסמו לאחרונה מראים כי ציפיות לתפוקה העולמיות ירדו לרמה נמוכה בחודש יוני, שכן הציפיות נחלשו גם בענף התעשייה וגם בענף השירותים. ברמת מדינה, האופטימיות צנחה בארצות הברית ובסין, בין היתר כתוצאה מההשפעה של החשש מפני המשך מלחמת הסחר.
החלטת הריבית של ה – ECB לא הפתיעה גם אם הייתה מעט ניצית ביחס לצפיות השוק. עדיין צפויות הקלות מוניטאריות נוספות בדרך.
הבנק המרכזי של אירופה השאיר את שיעורי ריבית ההלוואות והפיקדונות ללא שינוי ביולי, על 0.00% ומינוס 0.4% בהתאמה. ההנחיות קדימה לגבי הריביות שונו, כצפוי, כדי לאפשר שיעורי ריבית נמוכים יותר במהלך שנראה שיחול עד לאמצע השנה הבאה: "המועצה צופה כי הריבית המרכזית תישאר ברמתה הנוכחית או רמה הנמוכה יותר לפחות במהלך המחצית הראשונה של 2020 ". עם זאת, חשוב מכך, הבנק המרכזי האירופי מאותת כי יש בדרך צעדים נוספים להקלות, ואפילו מתייחס לשינויים בפרמטרים של יעד יציבות המחירים: "אם תחזיות האינפלציה לטווח הבינוני ימשיכו לרדת, המועצה תהיה נחושה לפעול בהתאם למחויבותה לסימטריה ביעד האינפלציה."
לבסוף, כאשר הבנק המרכזי יתכנס בספטמבר, הוא יראה לפניו נתוני תוצר חלשים של הרבעון השני, ואינפלציית ליבה שתהיה ללא שינוי מהמגמה הנוכחית הנמוכה של כ -1 -1.2 אחוז, ולכן הקלות נוספות בדרך. צפוי כי ההפחתות בשיעור ריבית הפיקדונות מתקרבות, ככל הנראה כבר בספטמבר הקרוב, וגם הפעלה מחודשת של ה- QEבשלב מאוחר יותר.
נמשכת הירידה במדד האקלים העסקי בגרמניה על רקע ההאטה הנמשכת.
מדד האקלים העסקי של IFO בגרמניה ירד ביולי ל -95.7, לעומת 97.5 (נתון מתוקן) בחודש יוני, וזה מתחת לקונצנזוס של 97.2. הנתון נגרר מטה על ידי צניחה במדד הציפיות, לשפל חדש של 92.2 מ- 94.0 ביוני, בעוד שמדד ההערכה למצב הנוכחי צנח ל- 99.4 מ- 101.1 (נתון מתוקן כלפי מטה) ביוני. נתונים אלה משדרים כעת אזהרת מיתון לכלכלה הגרמנית. נראה כי התוצר ירד במעט ברביע השני, וה- IFO מזהיר כעת כי החולשה התארכה גם לרביע השלישי. עם זאת, יתכן שסקר זה היה פסימי מדי לאחרונה, בעיקר מכיוון שהוא רגיש מאוד לשפל בתעשייה ובייצוא, וזאת למרות גידול של ממש בביקוש המקומי.
בוריס ג'ונסון התמנה לראש ממשלת בריטניה ובכך גדלה ההסתברות לברקזיט ללא הסכם. הלחץ על הפאונד צפוי להימשך גם על רקע המשך הגידול הצפוי בגרעון בחשבון השוטף של בריטניה.
בוריס ג'ונסון מונה השבוע לראש ממשלת בריטניה. בוריס ג'ונסון נחשב לאחד מהתומכים הנלהבים של הברקזיט, בניגוד לעמדה הרשמית של מפלגת השמרנים אותה הוא מייצג.
נראה כי לבוריס ג'ונסון ארבעה קווים אדומים בנושא Brexit:
1. התחייבות לעזוב את האיחוד האירופי ב- 31 באוקטובר, באופן אידיאלי עם עסקה, אך גם ללא עסקה במידת הצורך.
2. התנגדות לכל עסקה שתכלול את הנושא האירי, תוך יצירת גבול "קשיח" ותחנות מכס בעת המעבר מבריטניה לאירלנד.
3. התנגדות למשאל עם חוזר.
4. איסור על בחירות כלליות, אלא לאחר השלמת ה- Brexit.
דהיינו, הנתיבים לעזיבת האיחוד האירופי, עם או בלי עסקה, עמוסים במכשולים רבים, כמו לדוגמא זה שהאיחוד האירופי לא יוותר על הנושא של גבול אירי קשיח. במידה והשוק ישתכנע שג'ונסון באמת מוכן ל-Brexit ללא עסקה, לעומת סיכוי של 30% בלבד שהיה מתומחר בשוק עד לאחרונה, זה יהיה גורם נוסף, ולא יחיד, שיביא להיחלשות נוספת של הליש"ט. למעשה, מאז שהתפרסמו הידיעות על המינוי של ג'ונסון כבר החלו מכירות בחסר של הליש"ט. נציין שלג'ונסון מרחב תמרון מוגבל בנושא ה – Brexit ושהפרלמנט רשאי לנסות לחסום מצב של פרישה ללא הסכם, באמצעות חקיקה, או על ידי צעדים להפלת הממשלה והליכה לבחירות כלליות.
אילו היו בריטניה הייתה שוק מתעורר, העלייה בגירעון בחשבון השוטף ל -4% תמ"ג בשנה שעברה ויותר מכך השנה – הגירעון הגדול ביותר בעולם המפותח – הייתה כבר מבשרת על משבר מטבע הולך ומתקרב. למרות שלא צפוי שבריטניה תסבול ממשבר מאזן תשלומים בסגנון טיפוסי של מדינה מתעוררת, הגירעון צפוי להישאר גדול לאורך זמן ולהביא להיחלשות נוספת של הליש"ט בשנים הקרובות. הגדרתית, הגירעון בחשבון השוטף של מאז התשלומים מייצג מחסור בחיסכון מקומי לשם מימון ההשקעות הריאליות בבריטניה. את המקורות החסרים מביאים משאר העולם וזה בא לידי ביטוי ישיר בגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים.
הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים של בריטניה איננו צפוי להיעלם בקרוב. בין היתר, זה משקף מצב שבו הגירעון המסחרי נותר גבוה באופן עקבי למרות הירידה החדה של הליש"ט ב -2016. היצואנים הבריטים, נמנעו מלהשקיע בהרחבת בסיסי הייצור שלהם בכדי לפתור את מגבלות כושר התפוקה ולהגדיל את הייצוא, זאת לנוכח מידת אי-הוודאות שהגיעה לאחר הצבעת ה- Brexit. מרכיבים נוספים במאזן התשלומים של בריטניה נחלשו גם כן וכתוצאה, הגירעון בחשבון השוטף התרחב עוד יותר השנה, ליותר מ -5% תוצר. בתנאים אלו תתכן היחלשות משמעותית נוספת של הליש"ט בטווח הבינוני. העיתוי קשה לניבוי, אבל אין מחסור של גורמים שיתמכו בכך ובכלל זה הגדלת הסיכויים ל- Brexit "קשה" או בחירות, תוך הקמת ממשלת לייבור.
תוצר וחשבונאות לאומית ארה"ב – רביע שני 2019 האטה אך פחות מהצפוי.
שיעור צמיחת התוצר ברביע השני הואט ל -2.1% מ -3.1% ברביע הראשון (גרף 9). עם זאת, ההאטה הייתה צפויה והנתון היה טוב מהקונצנזוס של 1.8% ומהערכת ה- GDPNOW. הצמיחה הייתה בשיעור של 2.6% מחצית הראשונה של השנה, וזה גבוה יותר מהממוצע של 2.4% בחמש השנים הקודמות. המכירות הסופיות לרוכשים המקומיים עלו ברביע השני בשיעור נאה של כ -3.5%, שזה נתון חזק בפני עצמו, ובהשוואה ל- 1.8% ברביע הראשון.
צמיחת הצריכה הפרטית הואצה לקצב מהיר של 4.3% ברביע השני, לעומת 1.1% בלבד ברביע הראשון. ההשקעה העסקית ירדה ב -0.6%, מכיוון שההשקעה שאיננה למגורים התכווצה ב -10.6% וההשקעה במגורים ירדה ב -1.5%. עוצמת ההוצאה הממשלתית הפתיעה כלפי מעלה עם עלייה בשיעור של כ -5.0%, כאשר ההוצאות הפדרליות הלא-ביטחוניות עלו ב -15.9%. לאחר התיקונים אחורה, ההוצאה הפדרליות נראית כעת חזקה יחסית למגמה במהלך השנים האחרונות.
כצפוי, מה שהפחית את הצמיחה זוהי ירידה גדולה במלאי (גרף 10), אשר גרעה 0.9% נקודות מצמיחת התמ"ג, והסחר חוץ נטו שהחסיר 0.7% נקודות מהצמיחה של התוצר. היצוא התכווץ ב -5.0% ואילו היבוא עלה ב -0.1%.
היה עדכון כלפי מעלה בהכנסה הפרטית וכתוצאה, שיעור החיסכון האישי עלה לרמה של 8.5% ברביע הראשון. שיעור החיסכון הגבוה נמשך ברביע השני בשיעור של 8.1% וזה עדיין מעל לנורמלי ומשאיר למשקי בית הרבה מקום בכדי להמשיך ולצרוך.
על רקע עוצמת הנתונים, נראה שבשבוע הבא, ה- Fed צפוי להפחית את הריבית ב-0.25%, ולא יותר מכך, וזאת רקע על רקע ההיחלשות הקלה בסביבת האינפלציה. יהיה חשוב לעקוב אחר ההתבטאויות הנלוות של הפד, שככל הנראה יסבירו שלנוכח מכלול הנתונים החיובי של ארה"ב אין צורך בהיקף גדול של הפחתות ריבית כפי שהשוק מצפה מזה מספר חודשים. כנראה שהשוק מתחיל להבין זאת ועם פרסום נתוני התוצר, הצפי להפחתה מצטברת של ריבית הפד פחת והתשואה לפדיון לשנתיים עלתה מכ-1.81% ל כ- 1.88% והתשואה ל-10 שנים עלתה מכ-2.0% לכ-2.1%.
ארה"ב – התאוששות צריכת מוצרים בני קיימא על רקע עלייה בהזמנות מוצרי תובלה.
לאחר חודשיים של ירידות, ההזמנות של מוצרים בני-קיימא עלו ביוני ב -2.0% והושפעו מעלייה של 3.8% בהזמנות מוצרי התובלה. זה שיקף עלייה של 3.1% בהזמנות רכב מנועי, כמו גם עלייה של 75.5% בהזמנות מטוסים מסחריים. זה מפתיע לנוכח הפגיעה המתמשכת בהזמנות בואינג כתוצאה מהמשבר של ה- 737 מקס. למעט כלי הובלה, הזמנות הליבה עלו ב -1.2% ביוני, על רקע עלייה של 1.9% בהזמנות ציוד לא-ביטחוני למעט כלי טיס.
עסקת התקציב בארה"ב מסירה את החשש ממשבר חדש של תקרת חוב.
עסקת התקציב שעליה סוכם בארה"ב מסירה את הסיכון למשבר תקרת החוב ומונעת צמצום בהוצאות ממשלתיות שונות החל מחודש אוקטובר ואילך. מדובר בעיקר בצמצום מגבלות ההוצאה של הוצאות הביטחון וגם של הוצאות אחרות, הניתנות לשיקול דעת, שאינן ביטחוניות.
העלייה בהוצאות של 320 מיליארד דולר שהוסכם עליה על ידי הקונגרס תתפרש על פני שנתיים ומתייחסת לגידול ביחס לגובה מגבלת ההוצאה המקורית, שהייתה מצמצמת מאוד. בפועל, השילוב של מגבלת הוצאה מקורית נמוכה, שתוקנה עתה כלפי מעלה מרמה נמוכה מאוד, מביא לתוספת הוצאה של כ -0.2% בלבד מהתוצר ב-2020 ביחס ל-2019. העסקה כוללת גם תכנית לקיצוצים ולהתייעלות בהיקף של כ- 75 מיליארד דולר, בדרך של צמצום בהוצאות ממשלה עתידיות שונות, אך עם פריסה על פני מספר שנים ולכן זה די חסר משמעות.
הגירעון התקציבי הפדרלי יותר מאשר הכפיל עצמו מאז 2016 והוא אמור לעלות בשנה הבאה על טריליון דולר- 5% תוצר. ההוצאות הפדרליות המשיכו לעלות בהתאם למגמה ארוכת הטווח, אך הפחתת המסים בתחילת 2018 האטה מאוד את עליית ההכנסות של הממשל הפדרלי. ההכנסות הפדרליות ממס החברות עדיין נמוכות מכפי שהיו בתחילת 2018, למרות שהן גדלו במעט במהלך ששת החודשים האחרונים.
למרות הירידה בריביות המשכנתאות נמשכת הירידה במכירות בתים קיימים בארה"ב.
היקף המכירות של בתים קיימים ירד בחודש יוני בשיעור של 1.7% ל- 5.27 מיליון במונחים שנתיים (גרף 9) וזה משקף ירידה בשיעור של 2.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הירידה נרשמה למרות הירידה בשיעורי הריבית למשכנתאות. ירידת המכירות מתחילה להצטייר כמגמה מזה כשנה וחצי. על רקע זה לא מפתיע ששיעור עליית מחירי הבתים השנתי התמתן ל -5% בחודש מאי על פי ה- FHFA.
חולשת הביקוש לבתים קיימים משתקפת בסקר הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן שדיווח במאי כי רק 64% מהאמריקאים רואים את העיתוי הנוכחי כמתאים לרכישת בית וזה שיעור ברמת שפל של 12 שנים. הירידה במספר הבתים הקיימים למכירה בחודש יוני מהווה גם כן מגבלה מצד ההיצע להיקף המכירות. הצמצום בצד ההיצע לא מנע האטה בשיעור עליית מחירי הדירות ובחודש מאי הייתה עלייה של 0.1% בלבד והשיעור השנתי ירד לשפל של ארבע שנים של 5.0%.
המלצות לפעילות: היציבות הצפויה בריבית בנק ישראל לצד האפשרות על הכרזה של כניסת ישראל למדד ה WGBI העולמי צפויים לתמוך בטווח הקצר בשוק המקומי. עם זאת נראה כי מהלך רווחי ההון קרוב למיצוי ולכן מומלץ להסתפק בהשקעה במח"מ של כ – 5 שנים בלבד.
החשש מעלייה בריבית בנק ישראל שגדל לאחר הודעת הריבית בראשית החודש הולך ומתפוגג בין היתר על רקע הבהרות של בנק ישראל בעצמו כפי שניתן היה למצוא השבוע בדוח על המדיניות המוניטרית למחצית הראשונה של שנת 2019. בנוגע לתחזית חטיבת המחקר הובהר: תחזית חטיבת המחקר לא השתנתה מהותית בתקופה הנסקרת. לפי התחזית שגיבשה חטיבת המחקר ופורסמה עם החלטת הריבית ב-8 ביולי 2019, על פיה התוצר צפוי לצמוח ב-2019 ו-2020 ב-3.1% ו-3.5%, בהתאמה – עדכון של 0.3 נקודת אחוז כלפי מטה לשנת 2019 (לעומת התחזית שנערכה בינואר 2019). האינפלציה הצפויה ב-2019 היא 1.6% (עדכון של 0.3 נקודת אחוז כלפי מעלה לעומת תחזית ינואר) ו-1.6% ב-2020 (עדכון של 0.2 נקודת אחוז כלפי מטה לעומת תחזית ינואר). על פי התחזית ריבית בנק ישראל צפויה לעלות ל-0.5% לקראת סוף הרבעון השלישי של 2019 ולהמשיך לעלות בהדרגה עד 1% בסוף 2020 (עדכון של 0.25 נקודת אחוז כלפי מטה לשנת 2020 ביחס לתחזית שנערכה בינואר 2019). מאז פרסום התחזית חלו שתי התפתחויות בפרמטרים-- יחסית משמעותיים-- המשפיעים עליה: מדד יוני הפתיע כלפי מטה, וחלה עלייה קלה בהסתברות המיוחסת בשווקים להרחבה מוניטרית קרובה בארה"ב.
לפיכך אנו מעריכים כי העלאות ריבית בישראל לא יהיו בחודשים הקרובים לפחות. גם ירידת התשואות החדה לצד המשך הירידה בתלילות העקום (בטווח 2 – 10 בעיקר) מאותתת כי מהלך רווחי ההון ככל הנראה לקראת סיום, גם אם בטווח הקצר עדיין נראה ירידה נוספת בעיקר כפועל יוצא של האפשרות של צירוף ישראל למדד ה WGBI העולמי. בהקשר זה נציין כי התלילות בטווח 10 – 30 שנה כמעט ולא ירדה לאחרונה ולכן להערכתנו יש מקום לחשיפה סינתטית של השקעה באג"ח קצר לצד השקעה באיגרות החוב הארוכות לטווח של 15 שנה ומעלה. להערכתנו ירידת סביבת האינפלציה צפויה להימשך דבר התומך בהמשך ההשקעה בעודפת באפיק השקלי הלא צמוד.
ריכוז המלצותינו:
- אנו ממליצים על השקעה במח"מ אחזקות בינוני של 5 שנים.
- אנו ממליצים על המשך השקעה עודפת באפיק השקלי הלא צמוד.
- את האחזקה מומלץ לעשות דרך אחזקה ישירה סינתטית במח"מ קצר של עד 3 שנים בשילוב איגרות חוב ארוכות לטווח של 15 שנה ומעלה.
- חשיפה לאג"ח בטווח הארוך מומלצת בעיקר על ידי איגרות חוב לטווח של 20 – 30 שנה חלף איגרות חוב לטווח של 10 שנים.
- מומלץ להמשיך ולהימנע מהשקעה באג"ח בריבית משתנה.
- הביצועים העודפים של השוק המקומי צפויים להימשך ותיתכן עלייה נוספת במרווחי התשואה השליליים בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב.
אג"ח חברות
מגמה חיובית נרשמה השבוע בשוק האג"ח הקונצרני תוך עליות שערים קלות במרבית המדדים המובילים. עם זאת עליות השערים היו מינוריות ביחס לעליות השערים בשוק האג"ח הממשלתי כך שנרשמה עלייה קלה ברמת המרווחים.
שוק האג"ח הקונצרני סיים שבוע חיובי נוסף של עליות שערים במרבית המדדים המובילים. עם זאת עליות השערים היו מינוריות יחסית לעליות בשוק האג"ח הממשלתי כך שחלה עליית מרווחים קלה בממוצע. מרווחי איגרות החוב בדרוג גבוה ממשיכים לנוע סביב רמות השפל של השנים האחרונות לאחר מהלך עליות השערים מתחילת השנה כך שהגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני בעת הזאת לא מומלצת.
בשוק הראשוני נמשכת פעילות בקצב גיוס ממוצע של כ 4 – 5 מיליארד ₪ לחודש. בשבוע האחרון מרבית הגיוסים היו של חברות מקבוצת דרוג A תוך ייצוג משמעותי של חברות מענף הנדל"ן. קצב הגיוס בשוק הראשוני שעלה בחודשיים האחרונים מתחיל להתקרב לקצב הגיוס של שנת 2018. נראה כי המשך המגמה החיובית בקרנות הנאמנות ובקרנות הסל על רקע המשך עליות השערים, צפוי לתת רוח גבית להמשך הגיוסים בשוק הראשוני גם של חברות השורה השנייה והשלישית.
מרבית הגיוסים השבוע הניבו תשואה חיובית למשתתפים בהנפקות (ראו טבלה בהמשך) דבר המלמד על העלייה בתיאבון לסיכון של המשקיעים. חודש אוגוסט צפוי להיות חודש חלש בכל הקשור להנפקות על רקע חופשות הקיץ לפיכך מיעוט הנפקות צפוי לתת רוח גבית לשוק המשני במידה ותימשך המגמה החיובית בשוקי המניות והאג"ח הממשלתי.
המלצות לפעילות באפיק הקונצרני:
- אנו לא ממליצים להגדיל החשיפה לאפיק הקונצרני.
- מומלצת השקעה במח"מ של 3 – 5 שנים. בדרוגים גבוהים בלבד ניתן להשקיע גם במח"מ ארוך יותר.
- אנו ממליצים על השקעה בעיקר בחברות מקבוצת דרוג A-AA.
- מומלצת השקעה ישירה בסדרות חלף השקעה באינדקסים.
- לא מומלצת השקעה באג"ח בריבית משתנה.
- מומלצת הקטנת החשיפה לחברות בדירוג נמוך.
הנפקות האוצר ובנק ישראל
משרד האוצר יגייס השבוע (29.07) 1.50 מיליארד ₪ בהנפקה לעש"ר. הסדרות שיגויסו: ממשק 722 – 250 מש"ח, ממשק 1123 – 250 מש"ח, ממשק 928 – 250 מש"ח, , ממצמ 529 – 250 מש"ח, ממקצ 220 – 500 מש"ח.
משרד האוצר יקיים השבוע (30.7) מכרז הפוך במסגרתו ירכוש מהציבור את הסדרות: ממצמ 1019, ממשק 120.
