אינפלציית הליבה בגוש האירו לחודש מאי עודכנה כלפי מעלה ל-2.6% בקצב שנתי, לעומת 2.5% בפרסום הראשוני. העדכון נבע בעיקר מעלייה במחירי השירותים, ובפרט בענפי התחבורה והפנאי, כאשר מחירי הטיסות המשיכו לשקף את השפעות זעזוע מחירי האנרגיה.
הנתון מספק תמיכה מסוימת לחברי המועצה של הבנק המרכזי האירופי הנוקטים בגישה ניצית יותר, שכן הוא מעיד כי לחצי המחירים בענף השירותים טרם התפוגגו לחלוטין. עם זאת, התמונה הרחבה יותר מצביעה על כיוון מתון יותר. הירידה החדה שנרשמה בתקופה האחרונה במחירי הנפט, מוצרי הזיקוק והגז הטבעי באירופה מאותתת כי השפעת הזעזוע בתחומי האנרגיה צפויה להיחלש בחודשים הקרובים, ובכך להפחית את הסיכון להתפשטות לחצי המחירים לשאר ענפי המשק.
לכן, על אף ההפתעה כלפי מעלה באינפלציית הליבה, הנתונים אינם צפויים לשנות באופן מהותי את מסלול המדיניות של ECB. אם מגמת הירידה במחירי האנרגיה תימשך גם במהלך החודשים הקרובים, סביר שהבנק האירופי המרכזי יעדיף להמתין לפחות עד חודש ספטמבר לפני שיבחן האם יש צורך בהעלאת ריבית נוספת כדי להבטיח את המשך ההתכנסות ליעד האינפלציה.
מבחינת השווקים הבינלאומיים, הנתונים מחזקים את ההערכה כי הסיכוי להידוק מוניטרי נוסף בגוש האירו נותר מוגבל. שילוב של אינפלציה שעדיין דורשת מעקב, לצד ירידה בעלויות האנרגיה, תומך בתרחיש של ריבית יציבה יותר בטווח הקרוב. עבור המשקיעים, מדובר בסביבה שעשויה להמשיך לתמוך בשוקי האג"ח ולהפחית את הלחץ מעלויות המימון של חברות באירופה.
עבור ישראל, ההשפעה היא בעיקר עקיפה. אירופה מהווה את אחד משותפי הסחר המרכזיים של המשק הישראלי, ולכן יציבות כלכלית ופיננסית ביבשת, לצד שיפור בתנאי המימון ובסנטימנט המשקיעים, עשויים לתמוך בפעילות העסקית ובסחר בין ישראל לאירופה.

ג׳יאנלואיג׳י מנדרוצאטו, הכלכלן הבכיר ב-EFG Asset Management, צילום: EFG


