מפועלים - כלכלית בראשון: זינוק בתיירות היוצאת הביא לצמצום רכישות בישראל

התשואה של איגרת ממשלתית לעשר שנים דומה היום לזו ששררה בתחילת השנה, בעוד שבארה"ב היא גבוהה בכ- 60 נקודות בסיס.

חלון ההזדמנויות להפחתת ריבית נוספת בחודשים הקרובים נסגר, ובתחילת השנה הבאה, הרבה יהיה כבר תלוי בהתפתחויות הגיאופוליטיות והפוליטיות.

ירידה קלה של כאחוז ברכישות בכרטיסי אשראי בחודש יולי, לאחר יציבות בחודש יוני. 

באופן קצת מפתיע קצב העלייה המהיר של השכר, שאפיין כמעט את כל ענפי המשק, לא התבטא בעליית מחירי השירותים במדד המחירים לצרכן, כפי שהיינו מצפים לראות.

ישראל 

התשואה של איגרת ממשלתית לעשר שנים דומה היום לזו ששררה בתחילת השנה, בעוד שבארה"ב היא גבוהה בכ- 60 נקודות בסיס. התשואה השקלית בישראל נמוכה היום בכ- 90 נקודות בסיס מזו של ממשלת ארה"ב. לפני המלחמה ברוב השנים ראינו את האג"ח השקליות בתשואות נמוכות יותר מאלו של ממשלת ארה"ב. אם נתעלם לרגע מפרמיות סיכון ונזילות, אז הפער הזה משקף צפי של השווקים להתחזקות משמעותית של כ- 0.9% לשנה בשער השקל בעשור הקרוב (Uncovered Interest Rate Parity). אם נוסיף לזה את סיכון המדינה, הצפי לייסוף השקל הרבה יותר משמעותי ומגיע כבר ל- 1.7% לשנה. זו התיאוריה, אבל במציאות אם היינו עושים סקר ושואלים את המשקיעים מה אתם חושבים שיהיה שער החליפין של השקל מול הדולר בעוד עשר שנים, סביר להניח שהרוב היו נוקבים במספר שגבוה משער של כ- 2.5 שקל לדולר. אז למה משקיעים מוסדיים, שיכולים בנקל לרכוש אג"ח של מדינת ישראל בדולרים ולקבל גם את פרמיית הסיכון לא עושים זאת יותר? כאן נכנסים לתמונה אלמנטים נוספים שמאפיינים את הכלכלה בישראל שהם חלק מההסבר לכך.

ראשית, אנו חיים פה בשקלים, והבנצ'מרק של כל מנהל השקעות הוא בשקלים. עד כמה ששער של 2.5 שקלים לדולר נראה נמוך, לפני שלוש שנים שער של 3 שקלים לדולר גם נראה דמיוני, ולכן רוב מנהלי ההשקעות יעדיפו שהחשיפה למט"ח תהיה מוגבלת. למה התשואה בישראל נוטה להתבסס על רמה נמוכה מזו שבארה"ב - כאן מעורבים תבניות של חיסכון מול השקעה – שיעור החיסכון של משקי הבית בישראל הוא גבוה, הגירעון של הממשלה נמוך ביחס לארה"ב, וההשקעות בישראל אינן גבוהות במיוחד בהשוואה לעולם. זה יוצר מצב שהחסכונות שלנו מממנים בקלות את הגירעון הממשלתי ואת ההשקעות, ושומרים על תשואות נמוכות.

בנק ישראל הפחית את הריבית בשבוע שעבר לרמה של 3.25%. אנו הענקנו הסתברות מעט גדולה יותר לאי-הפחתה, אך לא ניתן להגיד שזו הייתה הפתעה. האינפלציה, שהיא המנדט העיקרי של הבנק המרכזי, עמוק בתחום היעד – 1.5% ב- 12 החודשים האחרונים, וגם הציפיות לאינפלציה נמוכות מעט מאמצע יעד האינפלציה. אנו סבורים כי ניתן משקל גם לעובדה שיהיה קשה להפחית בסמוך למועד הבחירות, ולאחר הבחירות ייתכן שעדיין נהיה באי-וודאות פוליטית. הענקנו בכל זאת משקל לאי-הפחתה, זאת לאור המגמות הגלובליות של העלאות ריבית, וטיפוס בתשואות לטווחים הארוכים, כמו גם לכך שהמשק צומח בקצב מהיר מאוד.
 

לגבי הצמיחה, כאן בנק ישראל הוסיף הסתייגות מסוימת שטוענת שבניכוי ייצור בחו"ל של חברות ישראליות (אנבידיה בעיקר) התוצר ברביע השני של 2026 היה גבוה ב-3.8 אחוזים ביחס לרביע האחרון של 2025, לעומת גידול של 6.2 אחוזים בסך התוצר (במונחים שנתיים). מכל מקום, אנו סבורים כי חלון ההזדמנויות להפחתת ריבית נוספת בחודשים הקרובים נסגר, ובתחילת השנה הבאה, הרבה יהיה כבר תלוי בהתפתחויות הגיאופוליטיות והפוליטיות. הריבית בארה"ב צפויה עד אז לעלות כנראה פעמיים, כך שייפתח פער של כאחוז בין הריבית בארה"ב לזו של ישראל. השווקים צופים עתה אי-שינוי בריבית בנק ישראל בשנה הקרובה.

ירידה קלה של כאחוז ברכישות בכרטיסי אשראי בחודש יולי, לאחר יציבות בחודש יוני. ייתכן שהירידה הושפעה מעלייה בטיסות לחו"ל של ישראלים, שעלו בחודשים יוני-אוגוסט בשיעור חד של 38% לעומת השנה שעברה.

השכר הממוצע במשק ממשיך לטפס, וברבעון השני של השנה היה גבוה ב- 6.3% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. באופן קצת מפתיע קצב העלייה המהיר של השכר, שאפיין כמעט את כל ענפי המשק, לא התבטא בעליית מחירי השירותים במדד המחירים לצרכן, כפי שהיינו מצפים לראות. אחד ההסברים האפשריים יכול להיות עלייה בפריון העבודה בשל אימוץ טכנולוגיות, החל מקופות בשירות עצמי ועד כתיבת קוד באמצעות AI. 

גלובלי 
 

השווקים הגלובליים סיכמו שבוע תנודתי עם נטייה לירידות שערים, על רקע העלייה במתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שהובילה גם לעלייה במחירי הנפט עד לרמה של כ-96 דולר לחבית נפט מסוג ברנט. בארה"ב נרשמו עליות שערים מתונות על רקע נתונים כלכליים שהצביעו על המשך התרחבות הפעילות לצד שיפור בשוק העבודה. התשואות הארוכות בעולם הוסיפו לעלות והבנקים המרכזיים כבר מתכוננים להעלות את הריביות. הבנק המרכזי האירופי צפוי להעלות את הריבית כבר בשבוע הבא, הבנק ביפן שבוע לאחר מכן, ובהמשך צפויות העלאות ריבית של הפד ושל הבנק המרכזי באנגליה. 

שוק העבודה האמריקני הציג באוגוסט תמונה חיובית מהצפוי. דוח התעסוקה לחודש אוגוסט הצביע על תוספת של 162 אלף משרות, לעומת ציפיות מהשוק לתוספת של 55 אלף משרות. כמו כן, נרשמו תיקונים לנתוני החודשיים הקודמים והם עודכנו כלפי מעלה בכ-55 אלף משרות. בחודשים האחרונים נרשם שיפור בתעסוקה בענפי הייצור והבנייה, כאשר קצב גידול המשרות בהם עלה על זה של ענפי השירותים. לפי הערכות ההתאוששות בענפים אלו נתמכת בהשקעות נרחבות בתשתיות בינה מלאכותית, מרכזי נתונים ותשתיות חשמל הנדרשות להפעלתם. מנגד, ענף המידע המשיך להיחלש עם אובדן של 23 אלף משרות. בהקשר זה, סקירה שפורסמה לאחרונה ב- Economist טוענת כי למרות החששות מפני פגיעה רחבה בתעסוקה, עד כה השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה האמריקני היא חיובית נטו, כאשר יצירת המשרות בתחומי התשתיות, הטכנולוגיה והמקצועות החדשים הקשורים ל־AI עולה על מספר המשרות שנגרעו כתוצאה מהטכנולוגיה.

שיעור האבטלה נותר יציב ברמה של 4.1%, ושיעור ההשתתפות אומנם עלה לרמה של 61.6% אך הוא עדיין נמוך ב-0.8% לעומת הרמה באוגוסט אשתקד. השכר השעתי עלה בחודש האחרון ב0.3% והקצב השנתי התמתן ל-3.1% מ-3.2%. אף שחלק מההפתעה החיובית בנתוני אוגוסט עשוי לנבוע מגורמים עונתיים, הנתונים מצביעים על שיפור מסוים בקצב גידול התעסוקה, והדוח הפחית את החששות מהאטה בשוק העבודה וחיזק את המחנה הניצי בפד. לאחר הפרסום נרשמה עלייה בהסתברות שמגלמים השווקים להעלאת ריבית בישיבת ספטמבר, אם כי נתוני האינפלציה שיתפרסמו לפני ההחלטה צפויים להמשיך ולשחק תפקיד מרכזי בקביעת המדיניות.

נתוני מנהלי הרכש בארה"ב הצביעו על המשך התרחבות בפעילות הכלכלית הן במגזר השירותים והן במגזר התעשייה. מדד ה-ISM למגזר השירותים עלה ל-55.4 נקודות, הרמה הגבוהה ביותר מאז פברואר, בהובלת עלייה חדה בהזמנות החדשות. מנגד, רכיב התעסוקה נותר מתחת לרף ה-50 נקודות, בעוד שמדד המחירים טיפס ל-72.6 נקודות והמשיך לשקף לחצי מחירים נרחבים. במקביל, המדד למגזר התעשייה עמד על 54.6 נקודות, מעט נמוך מיולי אך עדיין מצביע על התרחבות בפעילות. גם במדד זה רכיב המחירים נותר גבוה ברמה של 71 נקודות. הנתונים משקפים תמונה של צמיחה רחבה במשק האמריקני, הנתמכת בביקושים חזקים ובהשקעות עסקיות, לצד המשך לחצי אינפלציה משמעותיים.

עלייה נוספת בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה״ב. תשואת האג"ח לשלושים שנים עלתה ל-5.25%, התשואה לעשר שנים עלתה לרמה של 4.78%, התשואה לחמש שנים עלתה ל-4.55%, והתשואה לשנתיים עלתה לרמה של 4.36%. הציפיות להעלאות ריבית ירדו בתחילת השבוע אך שבו לעלות לאחר דוח התעסוקה לחודש אוגוסט. השוק מתמחר העלאת ריבית אחת לרמה של 4.0% עד סוף השנה (בהסתברות של כ־62% כבר בספטמבר), והעלאה נוספת במרץ 2027 לרמה של 4.25%. השוק גם מגלם בהסתברות של כ־45% העלאה נוספת לרמה של כ־4.50% עד סוף שנת 2027. עליית התשואות משקפת, בין היתר, את הערכת המשקיעים כי הכלכלה האמריקנית ממשיכה להפגין חוסן יחסי וכי האינפלציה צפויה להיוותר מעל יעד הפד לאורך זמן, לצד עלייה בפרמיית הסיכון על רקע הגידול בגירעון ובצורכי המימון של הממשל.

האינדיקטורים השוטפים בגוש האירו הציגו תמונה מעורבת. מדד מנהלי הרכש למגזר התעשייה עלה לרמה של 52.7 נקודות, בעוד שהמדד למגזר השירותים שמר על יציבות ברמה של 51.6 נקודות. במקביל, שוק העבודה בגוש האירו מציג סימני התקררות, כאשר שיעור האבטלה עלה מ-6.1% בתחילת השנה ל-6.4% ביולי.

עלייה באינפלציה הכוללת לצד המשך התמתנות באינפלציית הליבה. האומדן הראשוני למדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט הצביע, בהתאם לציפיות, על עלייה חודשית של 0.4%. קצב האינפלציה השנתי עלה ל-3.3% לעומת 2.9% ביולי, בעיקר בשל התייקרות מחירי האנרגיה. עם זאת, מדדי הליבה הציגו תמונה מתונה יותר: אינפלציית הליבה ירדה ל-2.4% מ-2.5%, ואינפלציית השירותים נחלשה ל-3.0% מ-3.3%. ההתמתנות במחירי השירותים, לצד סימני ההתקררות בשוק העבודה, מצביעה על כך שהשפעת התייקרות האנרגיה לא חלחלה באופן משמעותי ללחצי המחירים במשק. בהתאם, ההערכה היא שה-ECB יעלה את הריבית ל-2.5% בהחלטה בשבוע הבא. אם מחירי האנרגיה ימשיכו לעלות על רקע המתיחות הגיאופוליטית, ייתכן שהבנק ישקול העלאת ריבית נוספת בדצמבר. כיום השווקים מגלמים שתי העלאות נוספות במהלך 2027 עד לרמה של 3.0%.

בשבועות האחרונים נרשמה התחזקות של הין, על רקע התגברות הציפיות להמשך הידוק מוניטרי מצד הבנק המרכזי של יפן. הצהרות ניציות של נגיד הבנק וחברי הוועדה המוניטרית, לצד תמחור שוק המגלם העלאת ריבית כבר ב־18 בספטמבר והמשך העלאות נוספות במהלך השנה הקרובה, מרמה של 1.0% כיום לכ־1.75% בעוד כשנה, הובילו לעלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות וחיזקו את המטבע היפני. במקביל, סגירת עסקאות Carry Trade תרמה לביקושים לין ולהתחזקותו. הין התחזק בכ־5% מהשפל שנרשם ביולי, מרמה של 163.8 ין לדולר לכ־156.3 ין לדולר כיום.