57 אלף ישראלים היגרו לחו״ל מאז ראש השנה שעבר; כ-21 אלף חזרו

כ-57 אלף ישראלים היגרו לחו"ל מאז ראש השנה שעבר, לעומת כ-21 אלף ישראלים שחזרו לארץ. כך עולה מדוח "ישראל במספרים ערב ראש השנה תשפ"ז", שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-9 בספטמבר 2026. המשמעות היא מאזן הגירה שלילי של כ-36 אלף איש בקרב ישראלים, לפני שמביאים בחשבון עולים חדשים והגעה במסגרת איחוד משפחות.

בדוח נכתב: "חזרו לארץ כ-21 אלף ישראלים שהיגרו לחו"ל, ויצאו ממנה כ-57 אלף ישראלים שהיגרו לחו"ל". במילים אחרות, על כל ישראלי שחזר, כ-2.7 ישראלים היגרו לחו"ל.

הנתונים בפתיחת הדוח מתייחסים ל-11.63 החודשים שחלפו מראש השנה אשתקד. מדובר בנתונים ארעיים, ולא בסיכום השנה הקלנדרית 2026.

מדוע הלמ"ס מדווחת על גירעון של 8,000 איש בלבד?

לצד הישראלים שחזרו, הגיעו בתקופה זו כ-24 אלף עולים חדשים וכ-4,000 איש במסגרת איחוד משפחות. יחד מדובר בכ-49 אלף נכנסים בשלוש הקבוצות, לעומת כ-57 אלף ישראלים שהיגרו לחו"ל.

לכן, מאזן ההגירה הבין-לאומי הכולל של אוכלוסיית הישראלים שלילי בכ-8,000 איש. כפי שנכתב בדוח: "מאזן ההגירה הבין-לאומי היה שלילי, ונגרעו מאוכלוסיית הישראלים כ-8 אלף איש".

ההבחנה חשובה: 57 אלף הוא מספר הישראלים שהיגרו לחו"ל; 36 אלף הוא הפער בין המהגרים הישראלים לחוזרים; ואילו 8,000 הוא הגירעון שנותר לאחר הכללת העולים וההגעה במסגרת איחוד משפחות. שלושת המספרים מתארים היבטים שונים של אותה תמונה.

בשנת 2025: 69.5 אלף יוצאים, לעומת 18.8 אלף חוזרים

בפרק האוכלוסייה מציגה הלמ"ס גם נתונים נפרדים לשנת 2025, בהשוואה ל-2024:
 

מאזן הישראלים בטבלה חושב כהפרש בין החוזרים ליוצאים ואינו כולל עולים חדשים.

מספר הישראלים שהיגרו לחו"ל ירד ב-2025 בכ-16.1% לעומת 2024. עם זאת, גם מספר החוזרים ירד, ולכן הגירעון במאזן ההגירה של הישראלים הצטמצם בכ-13.5% בלבד, מ-58.6 אלף ל-50.7 אלף איש.

בחיבור נתוני שתי השנים הקלנדריות, 2024 ו-2025, נרשמו 152.3 אלף יוצאים ו-43 אלף חוזרים. הפער המצטבר עמד על 109.3 אלף איש, לפני הכללת העלייה ורכיבי הגירה נוספים.

אין להוסיף לסכום הזה את הנתון של 57 אלף מהגרים מאז ראש השנה שעבר: התקופות חופפות בחלקן.

שנת הרישום אינה בהכרח שנת העזיבה בפועל

הערת המתודולוגיה בפרק האוכלוסייה חיונית להבנת המספרים. הלמ"ס מציינת כי נתוני ההגירה של ישראלים מחושבים בשיטה חדשה: "לפי השנה שבה נקבעו כמהגרים, בחלוף שנה ממועד היציאה הראשונית".

כלומר, אין לפרש את נתון 2025 כאילו כל 69.5 אלף הישראלים יצאו פיזית מהארץ במהלך אותה שנה. הנתון משויך לשנה שבה נקבע מעמדם הסטטיסטי כמהגרים. כמו כן, מדובר בנתוני הגירה, ולא בספירת נסיעות לחו"ל או בהוכחה שכל מי שהיגר לא יחזור בעתיד.

האוכלוסייה ממשיכה לגדול בזכות הריבוי הטבעי

למרות מאזן ההגירה השלילי, אוכלוסיית הישראלים גדלה מאז ראש השנה שעבר בכ-124 אלף נפש, בשיעור של 1.2%.

בתקופה זו נולדו כ-182 אלף תינוקות ונפטרו כ-50 אלף איש. הריבוי הטבעי הסתכם אפוא בכ-132 אלף נפש; לאחר הפחתת גירעון ההגירה הכולל, כ-8,000 איש, מתקבל הגידול המדווח.

אוכלוסיית ישראל הכוללת נאמדת ערב ראש השנה בכ-10.305 מיליון נפש, ובה כ-304 אלף זרים.

המשמעות הכלכלית: המספרים ברורים, הרכב המהגרים עדיין חסר

מאזן הגירה שלילי עשוי להשפיע על היצע העובדים, הצריכה, בסיס המס והביקוש לדיור, ביחס למצב שבו אותם תושבים היו נשארים בארץ. אולם עוצמת ההשפעה תלויה בגיל המהגרים, במקצועותיהם, בהכנסותיהם ובהרכב המשפחות.

הנתונים המובאים בדוח אינם מפרטים את המאפיינים האלה או את סיבות העזיבה. לכן אי אפשר להסיק מהם לבדם כמה מהמהגרים הם אנשי הייטק, כמה דירות התפנו או מהו הנזק לתוצר. באותה מידה, אין בסיס בדוח לייחס את העזיבה לגורם פוליטי, ביטחוני או כלכלי מסוים.

התמונה העולה מהנתונים היא של גירעון מתמשך במאזן ההגירה של הישראלים, לצד ירידה במספר המהגרים שנרשמו ב-2025 בהשוואה ל-2024. העלייה מצמצמת את הפער, והריבוי הטבעי ממשיך להגדיל את האוכלוסייה, אך מספר הישראלים החוזרים עדיין נמוך במידה ניכרת ממספר המהגרים לחו"ל.