נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

כולם מחפשים את המניה הבאה. האם היא מסתתרת בחוות ביטקוין?

חברות שהתמחו בשנים האחרונות בכריית ביטקוין נהנות כיום מתשתית קיימת של חשמל, קירור ושטחי קרקע פנויים שיכולים לארח דטה סנטרס עבור יישומי AI. ההסבה הזו יקרה אמנם ומורכבת טכנולוגית ולוגיסטית. אבל הכסף הגדול שנשפך על תשתיות AI – יחד עם קריאות העידוד משוק המניות - מספקים להן תמריץ עצום לעשות זאת - מכריית ביטקוין לזהב שב-AI

 

 
מכריית ביטקוין לזהב שב-AI / קרדיט: אילוסטרציה – AIמכריית ביטקוין לזהב שב-AI / קרדיט: אילוסטרציה – AI
 

עמי גינזבורג, פרשן FUNDER
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
25/09/2026

בכתבה שפירסמתי השבוע באכסניה זו הצגתי חלק מתופעות הלוואי המזיקות שנגרמות עקב המירוץ העולמי להקמת מרכזי חישוב עבור יישומי בינה מלאכותית. הללו כוללות בין השאר צריכה אדירה של חשמל תוך שימוש במקורות מזהמים, גזילת קרקע שיכלה לשמש לחקלאות או מגורים, צריכת מים מתוקים בכמות מופרזת לקרור האתרים, מפגעי רעש בלתי פוסקים, זיהום אוויר ופגיעה בשווי של נדל"ן פרטי. בכתבה הנוכחית אגע בבעיה שנראית האקוטית ביותר – המחסור בחשמל – לצד אחד הפתרונות שנרקמים כדי לפתור אותה והחברות שעשויות להרוויח ממנה.

יישומי בינה מלאכותית דורשים  כמויות חשמל עצומות. תשתיות האנרגיה העולמיות עדיין לא ערוכות לכך. כתוצאה מכך נוצר צוואר בקבוק משמעותי שמעכב את הקמתם של מרכזי חישוב חדשים. 

אחד הפתרונות שעשויים להקל על המצוקה במידת מה הינה שימוש בתשתיות החשמל שנוצרו בעשור האחרון לשימוש אחר לגמרי - כריית ביטקוין. החברות הללו - שהשקיעו מיליארדי דולרים בחיבור לרשת החשמל - מוצאות את עצמן בעמדה ייחודית: הן יכולות לספק חשמל זמין עבור מרכזי חישוב עבור AI. 

ממחקרים של בנקי השקעות כמו גולדמן זאקס ומורגן סטנלי, הביקוש העולמי לחשמל מצד מרכזי נתונים אמור לזנק בכ-160% עד שנת 2030. הבעיה היא שהקמה של תשתיות חשמל חדשות לוקחת שנים. 

לדוגמא: הקמת תחנת כוח המבוססת על גז טבעי אורכת 5-7 שנים. הקמת תחנת כוח גרעינית לוקחת 15 שנים ויותר. חלק ניכר מהזמן הזה נדרש לבירוקרטיה, רשיונות ואישורים ממשלתיים ומקומיים.

למעשה, צוואר הבקבוק האמיתי לא נמצא בייצור החשמל אלא בחיבור לרשת ובתשתיות ההולכה. זמן ההמתנה של דטה סנטר לחיבור לרשת יכול להגיע ל-4 שנים ויותר. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שפרויקטים מסוימים נאלצים להתמודד עם זמני המתנה של עד 10 שנים לחיבור מלר לרשת החשמל.

שנת 2027 מסומנת כנקודת מפנה קריטית. לפי הערכות בשנה הבאה מבנה הביקוש לחשמל בדאטה סנטרס ישתנה:  שלב "הפעלת מודלי ה-AI" יעקוף את שלב "האימון" שלהם. כשזה יקרה יתחולל זינוק בביקוש לחשמל. עקב כך חברות הטכנולוגיה בוחנות פתרונות שונים כדי להתגבר על הבעיה. אחד הפתרונות, למשל, הינו הקמה של תחנות כוח גרעיוניות יעודיות בסמוך למרכזי החישוב תוך דילוג על החיבור לרשת הארצית והמקומית. 

הערכות שונות מדברות על פער של עשרות ג'יגה-וואט באספקת חשמל לדאטה סנטרס בארה"ב לבדה בשנים הקרובות. 

מה זה אומר בפועל? 4 ג'יגה-וואט הינה כמות חשמל המספיקה כדי להפעיל את כל אזור גוש דן. 50 ג'יגה-וואט הינה כמות שצורכות מדינות של 60-70 מיליון תושבים כמו גרמניה או צרפת. מהיכן נביא את כל החשמל הזה?

הנכס העיקרי: חיבור קיים ויציב לרשת החשמל

אחת האפשרויות היא להיעזר בחברות לכריית ביטקוין שהשקיעו בשנים האחרונות מיליארדי דולרים בהקמת חוות שרתים גדולות באזורים שנהנים מעודפי חשמל. הנכס האמיתי שלהן הוא לא המטבעות שהן כורות, אלא החיבור הקיים והיציב לרשת החשמל. הן יכולות לספק חשמל באופן מיידי. הן כבר מחוברות לרשת, יש להן תשתית קירור, שטחים להפעלה וצוותים תפעוליים שפועלים במקום. 

שתי חברות שכבר מבצעות את המהפך הזה הן IREN ו-Cipher. 

איירן היא חברה המפעילה פלטפורמת תשתיות וענן ומתמחה במרכזי נתונים בעלי צפיפות אנרגטית גבוהה. החברה מפתחת ומפעילה חוות שרתים המבוססות בעיקר על אנרגיה מתחדשת. היא מספקת כוח מחשוב מסיבי ליישומי בינה מלאכותית, אימון מודלים מורכבים ומחשוב עתיר ביצועים. בנוסף היא מחזיקה בפעילות ענפה של כריית ביטקוין תוך הישענות על אנרגיה ירוקה. היתרון התחרותי שלה טמון בבעלות מלאה על שרשרת הערך – החל מרכישת קרקעות, חיבור ישיר לרשתות חשמל ועד פיתוח תוכנות ניהול לעומסי עבודה.

באפריל 25' נסחרה מניית איירן סביב מחיר של 6 דולר. 6 חודשים לאחר מכן זינק מחירה לכ-62 דולר. כיום היא נסחרת סביב 47 דולר.  

CIFR (ששינתה את שמה לאחרונה ל-Cipher Digital) היא חברה אמריקאית שמתמחה בתשתיות טכנולוגיות בקנה מידה תעשייתי. היא התמקדה בשנים האחרונות כריית ביטקוין  תוך ניצול הסכמי אנרגיה זולים וארוכי טווח, בעיקר בטקסס. 

סייפר מובילה כיום תפנית אסטרטגית מעולם כריית הביטקוין לעולם ה-AI. היא מסבה ומפתחת את מרכזי הנתונים שלה לאירוח מחשוב עתיר ביצועים (HPC). החברה חתמה לא מכבר על הסכם חכירה ל-15 שנה עם אמזון וכן על עסקאות שונות עם גוגל. יש לה בקנה  צנרת פרויקטים עצומה להקמת תשתיות חשמל שמיועדים ליישומי AI. 

מניית סייפר נסחרה באפריל 25' סביב מחיר של 2 דולר. ביוני השנה היא נגעה במחיר של 29 דולר וכיום היא נעה סביב 18 דולר. 

טרנד ההסבה צובר תאוצה 

לצד איירן וסייפר אםשר למנות עוד כמה חברות שמנסות להידחק אל הטרנד של הסבה  מכריית ביטקוין לתשתיות בינה מלאכותית. הנה כמה דוגמאות:  

1. Core Scientific (CORZ)

קור חתמה לאחרונה על עסקת ענק רב שנתית בשווי מיליארדי דולרים עם חברת CoreWeave. במסגרת העסקה מסבה קור מאות מגה-וואטים של תשתיות כרייה לטובת אירוח מעבדי ה-AI של CoreWeave. החברה הצהירה על כוונה לסגור כמעט לחלוטין את פעילות כריית הביטקוין שלה עד סוף 2026 על מנת להפוך לחברת דאטה סנטרס טהורה. 

2. TeraWulf (WULF)

טרהוולף מתגאה בכך שתשתיות האנרגיה שלה מבוססות כולן על אנרגיה נקייה - גרעינית והידרו-אלקטרית. זהו נכס מבוקש מאוד אצל חברות טכנולוגיה המחויבות לקיימות ומניעת זיהום. החברה חתמה על עסקה בשווי 3.7 מיליארד דולר עם ספקית ענן AI בשם Fluidstack, וקיבלה לשם כך גיבוי פיננסי מגוגל. 

3. Hut 8 (HUT)

האט 8 היא מהחברות הוותיקות בענף הקריפטו, ונמצאת בעיצומה של הסבה לעולם הבינה מלאכותית. החברה חתמה לאחרונה על עסקת חכירה ל-15 שנה בהיקף של כ-7 מיליארד דולר לאספקת מאות מגה-וואטים של כוח מחשוב עבור אנת'רופיק. 

4. Applied Digital (APLD)

אפלייד דיגיטל בונה ומפעילה מרכזי נתונים מהדור הבא ונעזרת לשם כך במערכות קירור נוזלי מתקדמות, ההכרחיות לשבבי ה-AI החדשים של אנבידיה. 

5. MARA Holdings (MARA)

מארה היא חברת כריית ביטקוין מהגדולות בעולם. שלא כמו חברות אחרות שנוטשות את הקריפטו, מארה מנסה לשחק על שני המגרשים. החברה רכשה לאחרונה את קמפוס האנרגיה Long Ridge בטקסס (הכולל תחנת כוח מבוססת גז של כ-500 מגה-וואט) מתוך כוונה להסב כ-90% מהתשתיות שלה לטובת מחשוב עתיר ביצועים ו-AI.

 

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]

x