סקירה סופר מעניינת של TS Lombard ברור שניסיתי לתמצת כמה שאפשר:
תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים
הגיעה ל-5.30% – השיא הגבוה ביותר מאז 2002 – מה שהוביל את וול סטריט לתהות אם תשואה של 6% בפתח.
1. התחזית של TS Lombard: הכלכלן הראשי סטיבן בליץ טוען כי 6% זו תחזית נמוכה מדי; להערכתו, התשואה ל-10 שנים בדרכה ל-8% בטווח הארוך בשנים הקרובות, עם תחנות ביניים בדרך (כמו 5.75%).
2. "החטא הקדמון": השינוי המבני בתשואות מיוחס ל"חטא הקדמון" של הפדרל ריזרב – מדיניות מוניטרית אולטרה-מרחיבה לאורך זמן, התנפחות המאזן ועיכוב בהעלאות הריבית כשהאינפלציה החלה להאיץ.
3. אינפלציה מבנית מתמשכת: כוחות אינפלציוניים מבניים יבטיחו שהאינפלציה תישאר גבוהה יותר באופן שיטתי בהשוואה לעשור שקדם למגפה, מה שימנע מהתשואות לחזור לרמות השפל ההיסטוריות.
4. גירעונות ענק והנפקות חוב: הגירעון התקציבי הפדרלי המתרחב מאלץ את משרד האוצר האמריקאי להציף את השוק בהיקפי שיא של אג"ח ממשלתיות.
5. ירידה בביקוש הבינלאומי: בנקים מרכזיים וקרנות עושר זרות כבר אינם רוכשים אג"ח אמריקאיות בהיקפים של העבר, מה שמפחית את התמיכה במחירי החוב.
6. זינוק בפרמיית הטווח (Term Premium): המשקיעים דורשים כיום פיצוי גבוה יותר (פרמיית טווח) על החזקת חוב לטווח ארוך, בשל סיכונים פיסקליים, חוסר יציבות פוליטית ותנודתיות באינפלציה.
7. העדר מיתון בשטח: החוסן של הכלכלה ושוק העבודה מונע את המיתון שהיה מייצר בדרך כלל "בריחה לחוף מבטחים" ורכישה מוגברת של אג"ח.
8. הדילמה של הפד: הבנק המרכזי כלוא בין הצורך להותיר ריבית גבוהה כדי לרסן אינפלציה, לבין הסיכון שהקלה מוניטרית מוקדמת תצית מחדש את עליות המחירים.
9. פגיעה בנכסי סיכון ומניות: תשואות ארוכות גבוהות מפעילות לחץ כבד על הערכות השווי בשוק המניות ומעלות את שיעור ההיוון לרוחב כל השווקים.
10. תנודתיות בדרך למעלה ("זיגזגים"): העלייה ל-8% לא תהיה בקו ישר, אלא תלווה בעליות וירידות חדות בהתאם לנתוני המאקרו ולשינויים בסנטימנט.
11. לחץ מתמשך בשוק האג"ח: מדדי התנודתיות בשוק האג"ח (כמו מדד MOVE) מציגים תנאי לחץ מוגברים, בעוד השוק מסתגל לשיגרה מתמשכת של תשואות גבוהות.

תחזית קודרת מ-TS Lombard / קרדיט: אילוסטרציה – AI


