אי הוודאות נותרה גבוהה, אך המשקיעים הזרים הגדילו חשיפה למניות בישראל לאחר הבחירות

תוצאות הבחירות הותירו אי-ודאות באשר ליכולת להקים ממשלה רחבה ויציבה ולהשלכות האפשריות על המדיניות הכלכלית והפיסקלית. אי-ודאות זו באה לידי ביטוי גם בפרמיית הסיכון של ישראל, שעלתה עוד לפני יום הבחירות. בחודשיים שקדמו להצבעה עלה מרווח ה-CDS הדולרי של ישראל ל-5 שנים בכ-6 נקודות בסיס, ונותר ברמה דומה לאחר פרסום התוצאות. זאת, בניגוד למערכות הבחירות בשני העשורים האחרונים, שבהן נרשמה ירידה חציונית של כ-2.5 נקודות בסיס בפרמיית הסיכון, באופן ששיקף ירידה מסוימת באי הוודאות לאחר ההכרעה הפוליטית. ואולם, למרות אי-הוודאות והעלייה בסיכון הנתפס, נתוני המסחר מיום לאחר הבחירות (28.10.26) ועד המסחר אתמול (4.11.26) מצביעים על דפוסי פעילות שונים בין קבוצות המשקיעים, ובפרט בין שלוש קבוצות מרכזיות: משקיעים זרים, גופים מוסדיים וקרנות נאמנות.

הזרים הגדילו חשיפה, בעיקר לסקטור הפיננסי, המוסדיים התמקדו בשינוי התמהיל

החל מיום המסחר שלאחר הבחירות, רכשו המשקיעים הזרים מניות בבורסה בתל אביב בהיקף נטו של כ-894 מיליון שקל. עיקר הרכישות התמקד בענפי הפיננסים והסתכם בבהיקף נטו של 630 מיליון שקל, מהם כ-276 מיליון שקל בביטוח, כ-248 מיליון שקל בבנקים וכ-106 מיליון שקל בשירותים פיננסיים.

מדובר בענפים בעלי זיקה משמעותית לפעילות הכלכלית בישראל, ותלויים במידה רבה בקצב הצמיחה בשנים הקרובות. לפיכך, מעניין לראות כי דווקא בתקופה של אי-ודאות פוליטית ועלייה בפרמיית הסיכון, המשקיעים הזרים הגדילו את חשיפתם לחברות הרגישות להתפתחויות במשק המקומי. 

אצל המשקיעים המוסדיים נרשמו קניות נטו בהיקף של כ-100 מיליון שקל. ואולם, הנתון הכולל מסתיר שינוי משמעותי בתמהיל הסקטוריאלי. המוסדיים מכרו מניות מסקטור הפיננסי, בנקים בהיקף נטו של כ-137מיליון שקל, מניות ביטוח בהיקף נטו של כ-111 מיליון שקל ומניות משירותים פיננסים בהיקף נטו של כ-38 מיליון שקל, ובמקביל רכשו מניות טכנולוגיה בכ-380 מיליון שקל נטו. בנוסף, הגדילו את החזקותיהם בענף הנדל"ן והבנייה בכ-106 מיליון שקל.

הפער בין קבוצות המשקיעים בולט במיוחד בענפי הפיננסים. בעוד המשקיעים הזרים הגדילו את החזקותיהם בבנקים, בביטוח ובשירותים הפיננסיים, המוסדיים המקומיים צמצמו את חשיפתם לענפים אלה והגדילו את משקל הטכנולוגיה, שחלק ניכר מפעילותה מופנה לשווקים הבינלאומיים. כך, בעוד הזרים הגדילו חשיפה לענפים המזוהים יותר עם הפעילות במשק הישראלי, אצל המוסדיים בלט בעיקר שינוי בתמהיל התיק - פחות פיננסים ויותר טכנולוגיה.

קרנות הנאמנות מכרו מניות ורכשו מדדים

בצד המכירות בלטו קרנות הנאמנות, עם מכירות נטו של כ-470 מיליון שקל. בענף הביטוח לבדו הסתכמו המכירות בכ-171 מיליון שקל, ובענף המסחר והשירותים בכ-98 מיליון שקל. המכירות התאפיינו ברוחביות יחסית וכללו גם ענפים בעלי חשיפה משמעותית לשווקים הגלובליים, בהם טכנולוגיה וביומד. מנגד, בקרנות הסל נרשמו רכישות נטו של כ-43 מיליון שקל. 

אותה אי-ודאות, החלטות השקעה שונות

למרות שכל קבוצות המשקיעים ניצבות מול אותה מציאות כלכלית ופוליטית, הן אינן פועלות בהכרח באותו כיוון. המשקיעים הזרים הגדילו את החזקותיהם, קרנות הנאמנות היו מוכרות נטו, ואילו המוסדיים הגדילו את חשיפתם לשוק המקומי, תוך שינוי בתמהיל ההשקעות - מענפים המוטים יותר לפעילות המקומית לעבר ענף הטכנולוגיה, החשוף יותר לשווקים הבינלאומיים.

התנהגות המשקיעים הזרים בולטת במיוחד על רקע העלייה בפרמיית הסיכון ואי-הוודאות הפוליטית. מאז הבחירות הם הגדילו את חשיפתם לשוק המניות המקומי, ובפרט לענפים הרגישים יותר לפעילות הכלכלית בישראל. בכך, לפחות בשלב זה, נתוני המסחר מצביעים על כך שהעלייה באי-הוודאות לא הובילה את המשקיעים הזרים לצמצם חשיפה לשוק המקומי, אלא דווקא לוותה ברכישות נטו ובהגדלת ההחזקות בענפים בעלי זיקה גבוהה למשק הישראלי.