דואר ישראל חויב להשיב 48 אלף שקל ללקוחות בנק הדואר ולשלם פיצויים בשתי תביעות שאוחדו. בפסק דין מ-3 בנובמבר 2026 קבע הרשם הבכיר גיא סמולרצ׳יק, מבית משפט השלום בנתניה, כי המשיכות לא בוצעו בידי בעלי החשבונות וכי לא הוכחה הצדקה לחסימתם.
התובעים טענו למשיכות בחתימות מזויפות ולפגיעה בגישה לכספם. הדואר טען, בין היתר, שהחתימות נראו תואמות ושחסימת החשבון נועדה להגן מפני משיכות נוספות. בית המשפט קיבל את גרסת הלקוחות, שנתמכה בעדויות ובמסמכים, והצביע על חסרים בראיות הדואר. המצהירה מטעמו לא התייצבה לחקירה, ולא הוגשה חוות דעת לכתב היד.
בתיק הראשון נפסקו השבת 48 אלף שקל ופיצוי של 10,000 שקל, וכן החזר אגרה ו-6,000 שקל לשכר טרחה והוצאות. בתיק השני נפסקו 8,000 שקל פיצוי, החזר אגרה ו-2,500 שקל לשכר טרחה והוצאות.
מנגד, התביעות נגד זכיין הסוכנות וההודעה לצד שלישי שהגיש נגדו הדואר נדחו. ארבעת התובעים חויבו יחד ב-7,000 שקל הוצאות לטובתו; הדואר חויב כלפיו ב-7,000 שקל נוספים. אין בפסק הדין הרשעה פלילית של הזכיין.
הסיפור ממחיש את המשקל של תיעוד פעולות ופניות: בית המשפט בחן בנפרד את האחריות למשיכות ואת ההצדקה להגבלת הגישה לחשבון.
פסק הדין: תאד"מ 61319-10-24 ו-60984-10-24. לנוסח הפומבי

48 אלף שקל נמשכו ללא אישור ודואר ישראל חויב גם בפיצוי / קרדיט: אילוסטרציה – AI


