מניות הרחפנים של וול סטריט מרחפות קרוב לשמש - הצמיחה המטאורית של נקסט ויז׳ן

מי שצופה בשבועות האחרונים במהדורות החדשות בישראל לא יכול היה שלא להיתקל שוב ושוב במילה "רחפנים". או חמור מכך, "רחפן נפץ". צעצוע הפלסטיק העדין הזה הפך בשנים האחרונות לאיום צבאי ממדרגה ראשונה בשדה הקרב.

עד כמה גדול האיום הזה? מספיק גדול כדי להניע את ממשלת ישראל להקצות לאחרונה סכום של 2 מיליארד שקל לצורך מציאת פתרונות הגנתיים עבורו. יש לכך סיבות טובות כמובן: מרבית הנפגעים מבין חיילי צה"ל בשטח לבנון בשבועות האחרונים היו כאלו שנפגעו מרחפן נפץ.

עד לא מכבר הצליחה ישראל לנטרל את הרחפנים הללו בעזרת שיבוש תדר הרדיו שבאמצעותו מופעל הרחפן. ואולם באחרונה החל ארגון חיזבאללה להשתמש בדור חדש של רחפנים אשר מופעלים בעזרת סיב אופטי שיכול להגיע גם למרחקים של 5, 10 ואף 15 קילומטר. חלק מהרחפנים הללו מצליחים לחצות את גבול ישראל ולחדור ליישובים בצפון. עד כה לא נמצא עבורם פתרון מתאים.

בחדשות ערוץ 12 שידרו אמש (מוצ"ש, 30.5) כתבה נרחבת על איום הרחפנים. המרואיינים בכתבה הקפידו להסביר שלאיום כזה אין פתרון בודד. הטיפול אמור להגיע דרך מספר אמצעים במקביל: זיהוי הרחפן בעת השיגור, מעקב אחריו במהלך המעוף ונטרולו בדרך או בקרבת המטרה. הפתרונות הללו נמצאים במרחק של לפחות כמה חודשים. בינתיים, הפתרונות הנוכחיים נראים מסורבלים מאוד. מהתגוננות באמצעות רשתות ועד פיזור "בובות חלון ראווה", כדי להטעות את המפעיל ולגרום לו לפוצץ את הרחפן על מטרת דמה.

איום הרחפנים מוכר כבר כמה שנים בשדה הקרב. הוא ידוע כ"נשקם של העניים". המובילה העולמית בשימוש בהם היא אוקראינה, שמנסה לזנב בעזרתם ולהכות בצבא הרוסי.

למעשה חלק נכבד ממלחמת רוסיה־אוקראינה מתנהל תוך שימוש בכלי טיס ללא טייס. לרוב משתמשים ברחפנים במשימות התאבדות לשם פגיעה בחיילי הצד השני. רוסיה נעזרת בין היתר בכלי טיס כאלה מתוצרת איראן. אוקראינה משתמשת בגלריה של רחפנים מתקדמים מסוגים שונים.

גם במלחמה שהחלה בין ארה"ב ישראל ואיראן נעשה שימוש נרחב ברחפנים וכטב"מים. איראן משתמשת בנשק הזול והפשוט הזה כדי לאיים על ספינות שלא יחצו את מצר הורמוז. חיזבאללה משתמש בהם כדי לפגוע בחיילי צה"ל מעמדות מרוחקות. גם ארגון חמאס השתמש ברחפנים במהלך מתקפת 7 באוקטובר, בעיקר כדי לנטרל עמדות שמירה ותצפית, וכדי לפגוע בכלי רכב משוריינים. לאחר מכן נעשה בהם שימוש במהלך הלחימה הקרקעית בתוך שטח רצועת עזה. מה ששימש לפני כעשור כצעצוע או מכשיר עזר לצלמים הפך ברבות השנים לכלי נשק יעיל ואפקטיבי.

התוצאות הכספיות של נקסטויז'ן מאז ההנפקה ב-2021

הצמיחה המטאורית של נקסט ויז'ן

בקיץ 2021, כמה חודשים לפני שהחלה המלחמה באוקראינה, הגיעה לבורסה הישראלית חברת טכנולוגיה קטנה בשם נקסט ויז'ן. באותה עת היא העסיקה כ-30 עובדים בלבד. היקף ההכנסות השנתי שלה עמד על 15 מיליון דולר. שווי החברה בהנפקה נקבע על 400 מיליון שקל. 

נקסט ויז'ן שבסיסה ברעננה הוקמה על ידי שלושה מייסדים, היו"ר חן גולן, המנכ"ל מיכאל גרוסמן וסמנכ"ל הטכנולוגיות בוריס קיפניס. עד להנפקתה גייסה החברה סכומים זעירים, פחות מ-2 מיליון דולר. אחד המשקיעים הללו היה האלוף במיל. עמירם לוין.

נקסט ויז'ן מתמחה בפיתוח וייצור מצלמה ייעודית לרחפנים שיושבת על התקן מיוחד ששומר על המצלמה מאוזנת. ההתקן מאפשר לה לעקוב על אובייקט ממרחק, לעשות זום ולהיכנס לתחום ראייה צר.

"החוכמה היא להביא את התמונה כאשר היא מיוצבת", הסביר גולן לפני כשנה בראיון לעיתון 'גלובס'. "ככל שהמצלמה קטנה וקלה יותר, כך קשה יותר לייצב את התמונה. החכמה היא לעשות במצלמות קטנות את מה שאחרים עושים במצלמות גדולות".

ההנפקה של נקסט ויז'ן הגיעה בתזמון שאין טוב ממנו. את 2022, שנתה השניה כחברה ציבורית היא סיימה עם הכנסות של 25 מיליון דולר ורווח נקי של כ-11 מיליון דולר. הביקוש למוצריה רק הלך ותפח וב-2025 היא כבר רשמה הכנסות של 168 מיליון דולר ורווח נקי של כ-104 מיליון דולר.

שולי הרווח של נקסט ויז'ן – שמתקרבים לכ-60% מההכנסות – הן תופעה חריגה במונחים של חברות חומרה, ועוד כזו שמיועדת לשימושים צבאיים. הם מעידים על יתרון טכנולוגי משמעותי שמאפשר לה לגבות פרמיה משמעותית על מוצריה.

ברבעון הראשון של 2026 דיווחה נקסט ויז'ן על הכנסות של 67 מיליון דולר ורווח נקי של כ-38 מיליון ודולר. תחזית ההכנסות לשנה כולה עומדת על כ-310 מיליון דולר – כמעט כפול מהכנסותיה ב-2025.

ההצלחה העסקית העצומה של נקסט ויז'ן תורגמה כמובן לעליה המטאורית במניית החברה. המניה שהונפקה במחיר של 4.9 שקל נסחרת בימים אלה סביב מחיר של 300 שקל – פי 60. שוי השוק של נקסט ויז'ן העפיל לרמה של כ-30 מיליארד שקל. כתוצאה מכך היא נכנסה אחר כבוד למדד היוקרתי והבכיר ביותר בבורסה - תל אביב 35. שוי השוק הנוכחי שלה מציב אותה מעל חברות כמו בזק, מליסרון, כי"ל ומגדל ביטוח.

תקציבי ההצטיידות ברחפנים צבאיים ממריאים

 "אנחנו עדים למספרים שלא ראינו מעולם ולעסקות גדולות מאוד", אמר לאחרונה גולן בשיחת וועידה שקיימה החברה לאחר פרסום התוצאות הכספיות. הוא הזכיר את הצעת תקציב הביטחון האמריקאי ל-2027 שמגלמת גידול של 40% בהשוואה ל-2026, והצביע על כוונה של הממשל האמריקאי לרכוש מיליון רחפנים כעל אינדיקציה לפוטנציאל הצמיחה של החברה. השוק האמריקאי היה עבור נקסט ויז'ן מנוע הצמיחה העיקרי ברבעון הראשון של 26'.

בעקבות הזינוק המרשים של מניית נטויז'ן, החברה נסחרת כיום ברמת מכפילים שמתקרבת לאלו של חברות השבבים הלוהטות של וול סטריט. מכפיל הרווח הנוכחי שלה נע סביב 65, ומכפיל המכירות סביב 30. אלו מספרים שמלמדים על אופטימיות גדולה וציפיה לצמיחה מהירה בשנים הקרובות.

נקסט ויז'ן לא לבד כמובן. בשוק ההון האמריקאי נסחרות עוד כמה חברות מתחום הרחפנים. העיתון וול סטריט ג'ורנל דיווח בשבוע שעבר כי ממשל טראמפ בוחן אפשרות לבצע השקעות בחברות רחפנים כדי להגדיל את כושר הייצור של ארה"ב. הדיווח גרם לזינוק חד של עשרות אחוזים במניותיהן של חברות רחפנים תוך ימים בודדים.

מניית יצרנית חלקי הרחפנים אניוז'ואל משינס (UMAC) רשמה זינוק שבועי של כ-115% והעפילה לשוי שוק של 1.5 מיליארד דולר. הכנסותיה של אניוז'ואל ברבעון הראשון עמדו על כ-8 מיליון דולר – פי 4 לעומת הרבעון המקביל. שיעור העליה של מניית אניוז'ואל בשנה האחרונה הגיע ל-475%.

מנייתה של חברת טכנולוגיית הרחפנים רד קאט (RCAT) זינקה במהלך השבוע שעבר ב-55% ושוויה הגיע ל-2.2 מיליארד דולר. מדובר בחברה שעדיין מפסידה. ברבעון הראשון היא רשמה הכנסות של 15 מיליון דולר והפסד נקי של כ-26 מיליון דולר. 

מניית יצרנית הרחפנים אירוויירמנט (AVAV) קפצה גם היא והשלימה נסיקה שבועית של 26%. אירוויירמנט היא חברה גדולה וותיקה יחסית שמעסיקה כ-1,500 איש. היא עוסקת בפיתוח מערכות צבאיות אוטונומיות, ורחפנים מהווים רק חלק מפעילותה. שוי השוק שלה דומה כעת לזה של נקסט ויז'ן שכוח האדם שלה מהווה רק כעשירית מזה של אירוויירמנט.

מנועי הצמיחה המרכזיים של חברות הרחפנים לשנתיים הקרובות מגיעים מרכש מסיבי של רחפני תקיפה זולים (כטב"מים מתאבדים), שילוב בינה מלאכותית לצורך ניווט אוטונומי, ומערכות הגנה מפני רחפנים תוקפים.

הממשל האמריקאי מעוניין כיום ברחפני תקיפה זולים (כטב"מים מתאבדים) לצד מערכות הגנה מפני רחפנים עויינים (Counter-UAS). בשלב ראשון הממשל מעוניין בייצור המוני וזול של 'חימוש משוטט' (רחפנים מתאבדים).  מנוע הצמיחה הבא יגיע משילוב של בינה מלאכותית שתאפשר לרחפנים לנווט, לזהות מטרות ולפעול בלהקות גם בסביבה חסומה אלקטרונית (ללא GPS). במקביל גובר הצורך במערכות הגנה ולוחמה אלקטרונית (Counter-Drone). גובר הביקוש למערכות המזהות, משבשות ומפילות רחפני אויב.

בנוסף קיים כמובן צורך ברכיבים שונים כמו מצלמות קצה ומייצבים מהסוג שמייצרת נקסט ויז'ן. זה תחום שעשוי להרים גם חברות נישה פריפריאליות שמפתחות מערכות ייעודיות כמו חיישנים אלקטרו-אופטיים, רכיבי תקשורת ומנועים.

הפנטגון האמריקאי מתכנן להקצות סכום עתק של כ-55 מיליארד דולר לקבוצת הלוחמה האוטונומית שתומכת במימון רחפנים זולים. זאת לצד האפשרות רכוש נתחים משמעותיים של מניות בחברות עצמן כדי לסייע להן במימון הפיתוח. גם באיחוד האירופי מבינים שמדובר בתחום שהופך מטקטי לאסטרטגי. מדינות האיחוד משלבות ידיים עם אוקראינה ומשקיעות הון רב בפיתוחים בתחום הרחפנים.

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]