עתיד ה־AI באמריקה תלוי בבוחרים של טקסס - וול סטריט במתח לקראת ה־3 בנובמבר

טקסס הופכת במהירות לאחת הזירות החשובות בעולם למהפכת הבינה המלאכותית. OpenAI, גוגל, מטא, טסלה ו-SpaceX מקימות בה תשתיות ענק, ומאסק מתכנן בה גם את מפעל השבבים השאפתני Terafab. אלא שלצד מיליארדי הדולרים מגיעה גם התנגדות הולכת וגוברת מצד תושבים ופוליטיקאים החוששים מחשבונות חשמל, צריכת מים ועלויות תשתית. מייקל הארטנט מבנק אוף אמריקה חושב שהבחירות הקרובות בטקסס עשויות להפוך את הסיפור המקומי הזה לאירוע של וול סטריט - ואפילו לקבוע אם “בועת ה-AI” תמשיך להתנפח לתוך 2027.

טקסס ב-60 שניות: קאובויים, נפט, פוטבול - ועכשיו גם AI

כדי להבין מדוע וול סטריט מתחילה להתעניין בבחירות בטקסס, צריך קודם להבין את טקסס עצמה.

זו מדינה שקשה לעשות בה משהו קטן.

טקסס היא המדינה השנייה בגודלה בארה”ב בשטח והשנייה בגודל אוכלוסייתה. נכון ליולי 2025 חיו בה כ־31.7 מיליון בני אדם, לעומת כ־29.1 מיליון באפריל 2020 - גידול של כמעט 9% בתוך קצת יותר מחמש שנים.

הדימוי הישן עדיין חי: חוות בקר, מגפי קאובוי, מוזיקת קאנטרי, פוטבול, נשק ונפט.

אבל טקסס של 2026 היא כבר הרבה יותר מזה.

יוסטון היא מעצמת אנרגיה וחלל. דאלאס–פורט וורת’ הפכה למרכז עסקי ופיננסי ענק. אוסטין היא אחד ממרכזי הטכנולוגיה החשובים בארה”ב.

וטקסס מחזיקה בנכס שהופך אותה לחשובה במיוחד בעידן הבינה המלאכותית: אנרגיה.

המדינה אחראית לחלק עצום מתפוקת הנפט והגז של ארה”ב, ובמקביל היא גם מובילה אמריקאית באנרגיית רוח ובייצור סולארי בקנה מידה גדול.

בעולם שבו אחת המגבלות המרכזיות על התפתחות ה-AI כבר איננה רק כמה שבבים אפשר להשיג - אלא כמה חשמל אפשר לספק להם - לטקסס יש יתרון שקשה להתחרות בו.

פעם חברות הגיעו אליה בגלל קרקע, מיסים, כוח עבודה ואנרגיה.

בעידן ה-AI הן מגיעות גם מפני שאפשר לבנות שם בגדול. מאוד גדול.

האנשים שמנהלים את טקסס

האיש החשוב ביותר בפוליטיקה של המדינה הוא המושל הרפובליקני גרג אבוט, המכהן מאז 2015 ומתמודד בנובמבר 2026 על כהונה רביעית.

אבוט הוא בן ברית מרכזי של הנשיא דונלד טראמפ ואחד המושלים הרפובליקנים הבולטים בארה”ב.

מולו מתמודדת הדמוקרטית ג’ינה הינוחוסה, חברת בית הנבחרים של טקסס המייצגת את המחוז ה־49.

דמוקרט לא נבחר למושל טקסס מאז 1990, ולכן נקודת הפתיחה נוחה לאבוט. אלא שמערכת הבחירות הנוכחית קיבלה לפתע נושא חדש ומפתיע:

מרכזי הנתונים של הבינה המלאכותית.

ויש עוד מרוץ חשוב אפילו יותר מבחינת וול סטריט.

התובע הכללי של טקסס, הרפובליקני קן פקסטון, ניצח את הסנאטור הוותיק ג’ון קורנין במאבק על מועמדות המפלגה לסנאט האמריקאי.

מולו יתמודד הדמוקרט ג’יימס טלריקו.

הבחירות יתקיימו ב־3 בנובמבר 2026, והמרוץ עשוי להפוך לחלק מהמאבק על השליטה בסנאט כולו.

כך שבאותו ערב טקסס עשויה להשפיע בשתי חזיתות: גם על הכיוון הפוליטי שלה עצמה - וגם על מאזן הכוחות בוושינגטון.

ועוד מעט נחזור לכך, כי בדיוק כאן נכנס לתמונה מייקל הארטנט מבנק אוף אמריקה.

אבל קודם צריך להכיר את הפיל הענק שנכנס לטקסס.

טקסס הפכה לאתר הבנייה של מהפכת ה-AI

המספרים מתחילים להיות כמעט בלתי נתפסים.

בדיקה של Texas Tribune זיהתה לפחות 248 פרויקטים חדשים של מרכזי נתונים המתוכננים ברחבי טקסס.

מדובר במיפוי עיתונאי ולא בספירה רשמית של המדינה, אבל הוא ממחיש את קנה המידה של התופעה.

וחלק מהפרויקטים הם מהגדולים בעולם.

OpenAI הפכה את אבילין לאחד מאתרי המפתח של פרויקט Stargate -; מיזם תשתיות ה-AI שעליו הוכרזה תוכנית השקעות אמריקאית בהיקף של עד 500 מיליארד דולר לאורך השנים.

Google הודיעה על השקעה של כ־40 מיליארד דולר בטקסס עד 2027, הכוללת בין היתר קמפוסים חדשים של מרכזי נתונים ותשתיות AI.

Meta מקימה באל פאסו מרכז נתונים שתוכנן כך שיוכל להגיע בעתיד להספק של כ־1 ג’יגה־וואט. באוקטובר 2025 הגדילה החברה את ההשקעה המתוכננת בפרויקט מ־1.5 מיליארד דולר ליותר מ־10 מיליארד דולר.

אלה כבר אינם “חדרי שרתים”.

אלה מפעלי תעשייה של העידן הדיגיטלי.

ואז מגיע אילון מאסק

אם יש אדם שטקסס מתאימה לחזון שלו, זה אילון מאסק.

Tesla מפעילה ליד אוסטין את Giga Texas, אחד המתחמים התעשייתיים הגדולים שלה בעולם, והוא משמש גם כמטה החברה.

בתוך המתחם התרחבה בשנים האחרונות גם פעילות המחשוב של Tesla באמצעות מערכות Cortex, שנועדו לתמוך בפיתוח נהיגה אוטונומית, רובוטיקה ויישומי AI.

אבל מאסק מתכנן משהו גדול בהרבה.

Terafab: החלום של מאסק לייצר שבבי AI בטקסס

SpaceX ו-Tesla הודיעו באוגוסט על השקעה ראשונית של 16.8 מיליארד דולר בפרויקט Terafab במחוז Grimes שבטקסס.

מדובר במתחם שתוכנן לייצור מתקדם של שבבים הקשורים לפעילות ה-AI של החברות.

אם כל שלבי ההרחבה העתידיים יתממשו, ההשקעה בפרויקט עשויה להגיע לכ־119 מיליארד דולר.

חשוב להדגיש: זהו פוטנציאל ההשקעה העתידי, ולא סכום שכבר הושקע או התחייב במלואו.

התוכנית הרחבה מדברת על מתחם שעשוי להגיע בעתיד לכ־100 מיליון רגל רבוע.

לצד הפרויקט הגדול במחוז Grimes, Tesla מתכננת גם מתקן מחקר וייצור ניסויי קטן יותר באזור Giga Texas ליד אוסטין.

ופה נכנסת לתמונה Intel.

אינטל איננה מקימה “מפעל אינטל חדש בטקסס” במסגרת הפרויקט.

Tesla מתכננת להשתמש בתהליך הייצור העתידי Intel 14A, ואינטל מעורבת כשותפה טכנולוגית ותעשייתית במערך הייצור.

זה חיבור מעניין במיוחד: מאסק מנסה ליצור שרשרת אנכית הרבה יותר של עולם ה-AI ; החל משבבים, דרך מחשוב ושרתים ועד מכוניות אוטונומיות, רובוטים ותשתיות SpaceX.

במילים אחרות, טקסס איננה רק המקום שבו מפעילים את ה-AI.

היא עשויה להפוך למקום שבו מייצרים גם חלק מהחומרה שמפעילה אותו.

אלא שאז הטקסנים התחילו לשאול: מי ישלם את חשבון החשמל?

ופה הסיפור מתחיל להשתנות.

הוויכוח בטקסס אינו באמת בין מי ש”בעד AI” לבין מי ש”נגד AI”.

הרבה מהמתנגדים אינם מתנגדים לבינה מלאכותית עצמה.

הם מתנגדים לאפשרות שהציבור יצטרך לשלם על התשתיות שמאפשרות אותה.

מרכזי נתונים צורכים כמויות עצומות של חשמל. חלקם צורכים גם כמויות משמעותיות של מים לקירור. הם דורשים קווי הולכה, תחנות משנה, קרקע ולעיתים גם ייצור חשמל חדש.

כאן נכנסת ERCOT, מפעילת רשת החשמל המרכזית של טקסס.

נכון לסוף יולי, ERCOT עקבה אחר כ־474 ג’יגה־וואט של בקשות חיבור מצד עומסים גדולים, כאשר לפי נתוני המדינה כ־90% מהבקשות מיוחסות לדאטה סנטרים.

אבל חשוב מאוד להבין מה המספר הזה אומר.

אין פירושו שטקסס עומדת לבנות 474 ג’יגה־וואט של מרכזי נתונים.

מדובר בתור של בקשות חיבור, וחלק משמעותי מהפרויקטים עשוי שלא להגיע כלל לביצוע.

ועדיין - עצם המספר ממחיש עד כמה עצום גל הביקוש שמגיע לתשתיות החשמל של המדינה.

אבוט לוחץ על הבלמים

וכאן נוצר מצב פוליטי מעניין.

גרג אבוט הוא פוליטיקאי פרו-עסקי ופרו-טכנולוגי מובהק.

אבל במהלך 2026 הוא התחיל להציב תנאים הרבה יותר קשוחים לתעשיית הדאטה סנטרים.

המסר שלו פשוט:

טקסס רוצה את ה-AI ; אבל היא לא רוצה שמשקי הבית יממנו אותו.

אבוט דורש שמרכזי נתונים גדולים ישתתפו בעלויות החיבור והתשתיות שהם מחייבים, יסייעו בהבאת מקורות ייצור חשמל חדשים ויפחיתו את הפגיעה האפשרית במערכות המים.

בתחילת אוגוסט הוא אף הורה לעצור זמנית את התקדמותם של פרויקטים מסוימים בתהליך החיבור ל־ERCOT, עד להשלמת בדיקה רחבה יותר.

זו אינה הקפאה מוחלטת של כל מרכזי הנתונים בטקסס.

אבל זו בהחלט איתות ברור לתעשייה:

עידן “בואו לטקסס ותבנו כמה שאתם רוצים” מתחיל לקבל תנאים.

ומי נגד? לפעמים דווקא רפובליקנים

אולי הנקודה הפוליטית המעניינת ביותר היא שההתנגדות לדאטה סנטרים אינה מתיישבת עם החלוקה הרגילה בין ימין לשמאל.

בחלק מהקהילות הכפריות והשמרניות בטקסס נוצרה התנגדות לפרויקטים מתוך חשש לקרקע חקלאית, שימוש במים, רעש, קווי חשמל ועלויות גבוהות יותר.

גם בצמרת הרפובליקנית נשמעים קולות הדורשים פיקוח הדוק יותר.

מהצד השני, הינוחוסה הדמוקרטית קראה למורטוריום [באנגלית: Moratorium עיכוב, השהייה או הקפאה זמנית של פעילות] זמני על מרכזי נתונים חדשים עד שהמחוקקים יקבעו כללים שיגנו טוב יותר על התושבים.

ואפילו אגדת הקאנטרי הטקסנית ווילי נלסון הצטרף למאבק נגד פרויקטים באזור שבו גדל.

נוצרה כאן קואליציה כמעט בלתי אפשרית:

פעילי סביבה, דמוקרטים, חקלאים ורפובליקנים כפריים יכולים למצוא עצמם באותו צד.

לא נגד AI.

אלא נגד האפשרות שהם יממנו את מהפכת ה-AI של עמק הסיליקון דרך חשבון החשמל והמים שלהם.

ועכשיו נכנס מייקל הארטנט

כאן הסיפור המקומי של טקסס הופך לפתע לסיפור של וול סטריט.

מייקל הארטנט, אסטרטג ההשקעות הראשי של BofA Global Research, סבור שבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר עשויות להפוך לנקודת מבחן משמעותית עבור הראלי שמובל בידי ה-AI.

התרחיש שלו פשוט למדי.

אם הרפובליקנים ישמרו על השליטה בסנאט, ובמקביל גרג אבוט יישאר מושל טקסס, הארטנט מעריך ששוק המניות - ובעיקר מניות הקשורות ל-AI ; עשוי להמשיך לעלות לתוך 2027.

והוא משתמש במילה מעניינת:

“Bubbly”.

כלומר, שוק שמתחיל לקבל מאפיינים של בועה.

מבחינתו, המרוץ למושל טקסס הופך למעין משאל עם על ההתנגשות בין יוקר המחיה לבין מרכזי הנתונים של ה-AI.

אם הציבור בטקסס יבחר מחדש באבוט למרות הוויכוח סביב מרכזי הנתונים, השוק עשוי לראות בכך איתות לכך שההתנגדות הציבורית אינה חזקה מספיק כדי לעצור את גל השקעות התשתית.

אם הוא יפסיד, המסר עשוי להיות הפוך.

אפילו בטקסס - המקום שבו אנרגיה, קרקע והון היו אמורים להפוך את בניית תשתיות ה-AI לקלה יחסית - הציבור החל להציב גבול.

אבל האם ה-AI באמת “בועה”?

כאן כדאי לעצור לרגע.

השימוש במילה “בועה” מפתה מאוד.

יש בהחלט סימנים שמזכירים תקופות ספקולטיביות קודמות: תמחור גבוה, ריכוזיות גדולה במדדים, עליות חדות ומספר מצומצם יחסית של מניות שמוביל חלק גדול מהשוק.

הארטנט עצמו הצביע במהלך 2026 על רוחב שוק צר והזכיר קווי דמיון לתקופת הדוט-קום.

אבל יש גם הבדל גדול.

החברות שמובילות כיום את מהפכת ה-AI אינן ברובן סטארט-אפים חסרי הכנסות.

מדובר בחלק מהחברות הרווחיות והעשירות ביותר בהיסטוריה העסקית.

Microsoft, Alphabet, Meta, Amazon, Nvidia וחברות נוספות מייצרות ביחד מאות מיליארדי דולרים של הכנסות ותזרימי מזומנים.

והכסף שהן מוציאות על AI אינו קיים רק בתוך גיליון אקסל.

הוא הופך לנכסים פיזיים:

שבבים.

שרתים.

תחנות כוח.

קווי הולכה.

מפעלי ייצור.

מרכזי נתונים.

אולי לכן המונח “בועה” אינו מספיק בפני עצמו.

מהפכה טכנולוגית אמיתית יכולה ליצור גם בועה פיננסית.

מסילות הברזל שינו את העולם - ומשקיעים עדיין איבדו עליהן הון.

האינטרנט שינה את העולם - ונאסד”ק עדיין קרס אחרי שנת 2000.

כך ששתי אמירות יכולות להיות נכונות באותו זמן:

ה-AI עשוי להיות אחת המהפכות הכלכליות הגדולות של המאה - וחלק ממניות ה-AI עדיין יכולות להיות יקרות מדי.

לכן השאלה החשובה איננה רק:

“האם AI הוא בועה?”

אלא:

האם המחירים שמשקיעים מוכנים לשלם היום כבר מניחים יותר מדי הצלחה, מוקדם מדי?

ומה הארטנט חושב שיקרה אחרי הבחירות?

התרחיש החיובי מבחינתו הוא כמעט נוסחה:

הרפובליקנים שומרים על הסנאט + אבוט נשאר בטקסס = עוד דלק לראלי ה-AI.

במקרה כזה הוא מעריך שהמניות, ובמיוחד מניות הקשורות ל-AI, עשויות להמשיך לעלות לתוך 2027 ולהפוך “בועתיות” עוד יותר.

כלומר, מבחינתו העובדה שמשהו נראה כמו בועה אינה אומרת שהבועה עומדת להתפוצץ מחר.

להפך.

בועות יכולות להמשיך להתנפח הרבה יותר ממה שמשקיעים מצפים.

התרחיש השני פחות נעים:

הדמוקרטים משתלטים על הסנאט + אבוט מפסיד בטקסס.

בתרחיש כזה הארטנט מעריך ששוק המניות עלול לרדת ביותר מ־10%, לצד חולשה בדולר וירידה בתשואות האג”ח.

אלא שאולי הנקודה המעניינת ביותר בתחזית שלו אינה ה־10%.

זו דווקא טקסס.

המדינה שהייתה במשך שנים סמל של אנרגיה זולה יחסית, שטחים עצומים, רגולציה פרו-עסקית ויכולת לבנות בקנה מידה ענק הופכת עכשיו למעבדה שבה אמריקה בוחנת שאלה חדשה:

כמה אנחנו באמת מוכנים לשלם כדי לנצח במרוץ הבינה המלאכותית?

אם טקסס תמשיך לפתוח את הדלת להשקעות - מאות מיליארדי דולרים נוספים עשויים להמשיך לזרום לתשתיות AI.

אם אפילו הטקסנים יחליטו שהחשמל, המים והקרקע יקרים מדי - יכול להיות שהמגבלה הגדולה הבאה על מהפכת ה-AI לא תהיה מספר השבבים של Nvidia.

היא תהיה הציבור.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.