נתוני התוצר לרבעון השני: התאוששות חזקה בפעילות הכלכלית, לצד תנודתיות וסימני אזהרה

נתוני החשבונות הלאומיים לרביע השני של שנת 2026 הפתיעו לטובה – בשורה התחתונה.

הם גם עולים בקנה אחד עם אינדיקציות מקדימות כגוון המדד החודשי לפעילות המשק של בנק ישראל, או סקר המגמות בעסקים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

זאת ועוד – מדובר גם בהשתפרות רוחבית של רוב הפרמטרים, שאמנם ניתן היה לצפות לה, נוכח היציאה מהרביע הראשון, שעמד בסימן לחימה עצימה.

עם זאת, עוצמת ההתאוששות בהחלט מרשימה ואף בולטת לטובה בהשוואה להתאוששות ממבצע שאגת הארי שנה קודם לכן.

כך, התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) זינק 15.4% בחישוב שנתי (3.6% ברבעוני), ופיצה מהר וחזק מהמשוער בגין התכווצות התוצר ברביע הראשון (שאף היא הייתה, בדיעבד, פחותה מכפי שהעלו החששות המוקדמים).

מעודד עוד יותר הנתון שהתוצר של הסקטור העסקי צמח מעט יותר מהתוצר הכללי (גידול של 16.6%), כך שהחברות והעסקים הם אלו שהובילו את ההתאוששות הכלכלית ברביע השני.

כך גם משקי הבית הצרכנים, שהמשיכו להוות את ה"מנוע המרכזי" עם זינוק של 14.7% בחישוב שנתי (לעומת נסיגה של 4.6% בלבד ברביע הראשון). בכלל זה - זינוק חריג של 31.0% בשיעור שנתי של צריכת מוצרים בני-קיימה לנפש, נתון שעלה על ציפיות השוק והעיד על סתגלנות יתר של משקי הבית לסבבי הלחימה.

נתון זה מעודד גם במבט להמשך, שכן מדובר בסוג של השקעה מצד משקי הבית, בעקבותיה נוטות גם ההוצאות על מוצרים מתכלים ושירותים לעלות.

ההשקעות בנכסים קבועים בענפי המשק קפצו 13.4% בשיעור שנתי וזאת אף בהמשך לקפיצה שנתית של 31.9% ברביע הראשון. גם כאן מדובר באינדיקאטור מעודד במבט להתפתחות התוצר העסקי בהמשך השנה ובשנת 2027, נתון שתומך בהערכות שקצב צמיחת התוצר יכול להגיע ל-6-5 אחוזים בשנה הבאה. קפיצה של 181.4% רשמו ההשקעות הטכנולוגיות – נתון הממחיש את ניצול יתרונותיו היחסיים של המשק.

ההוצאות לצריכה ציבורית קפצו בשיעור שנתי של 19.5%, נתון מתקבל על הדעת בהינתן הצרכים הביטחוניים, אך מעודד לציין כי חרף זאת, שיעור הגירעון התקציבי מהתוצר התכווץ, במהלך התקופה, ל-3.3 אחוזים. עם זאת, כפי שמשרד האוצר מעריך, הרכיב הביטחוני-אזרחי של ההוצאות הללו עלול לזנק עוד יותר בהמשך השנה.

על אף תיסוף השקל כנגד הדולר והאירו ברוב התקופה, זינק ייצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים וחברות הזנק בשיעור שנתי של 25.2% .

לבסוף, על אף הריבית הגבוהה, יחסית, ונוכח החוסר בדי היצע, מעודד לראות שההשקעה בנכסים קבועים בבתי מגורים זינקה 19.4% והפכה על פניה התכווצות של 6.7% במחצית הראשונה.

עד כאן החדשות הטובות – שכיוונן היה צפוי למדי, אך עוצמתן הפתיע לטובה.

מכאן לשתי נורות אזהרה:

הלמ"ס מפרטת הפעם את הנתון של התמ"ג "למעט התאמות לייצור בחו"ל" , שלמעשה מבודד את תהליכי העבודה והייצור המתרחשים בפועל בתוך גבולות ישראל, תוך ניכוי סחורות שמיוצרות בחו"ל על ידי קבלני משנה, או חברות בנות/קשורות, ללא מעבר פיזי בתוך המדינה.  נתון זה משרטט תמונה נקייה ומדויקת יותר של הערך המוסף וחוסן הפעילות הכלכלית המקומית, תוך ניתוק ההשפעות של ערכן המוסף של חברות גלובליות. מסתבר, כי ברביע השני של 2026, הפער הקטן בין צמיחת התמ"ג הכללי (15.4%+) לצמיחת תמ"ג ללא ייצור בחו"ל (14.4%+) , שניהם בשיעור שנתי, מעיד על כך שהזינוק וההתאוששות ברביע השני נבעו אכן מפעילות מקומית חזקה בתוך ישראל;  אולם, במבט למחצית הראשונה של השנה, הכוללת הן את ההיקלעות למערכה צבאית עצימה והן את היציאה ממנה, מתכווצת צמיחת התוצר ללא ייצור בחו"ל ל-1% בשיעור שנתי בלבד, קרי נסיגה של התוצר לנפש, מצמיחה שנתית של 3.2% לפי התוצר הכולל.

הסתייגות נוספת כרוכה באופן ההשוואה. כדברי הלמ"ס, נחוצה גם השוואה של נתוני הרביע השני של 2026 לנתוני הרביע השני של 2025, בשל עיתוי מבצעי עם כלביא ושאגת הארי. כאן מתקבלות תוצאות סטנדרטיות יותר, בכללן צמיחת תמ"ג של 3.2%, גידול של 4.7% נרשם לתוצר העסקי (עדיין מעודד לראות כי תוצר זה צומח משמעותית מהר מהתוצר הכללי) ובפרט ההוצאה לצריכה פרטית, שהפעם מתכווצת 0.4% - כשהקיטון בתוצר לנפש עומד על כ-2%.

מנגד, גם לפי חישוב זה רושמות ההשקעות בנכסים קבועים זינוק של 10.6% והייצוא למעט חברות הזנק ויהלומים קופץ אף הוא 14.8%.

יש לציין כי לפי מדידה זו הייבוא זינק בשיעור שנתי של 22.1% (למעט ייבוא ביטחוני, אוניות, מטוסים ויהלומים), מה שגרע מקצב צמיחת התוצר המקומי ואם תיסוף השקל יימשך, ייתכן כי יוסיף לגרוע ממנו גם ברביעים הבאים - עוד נורית למעקב.

בשורה התחתונה, דוח התוצר לרביע השני של השנה מעודד, כיוונו היה צפוי, אך עוצמתו הפתיעה וביצועיו באו בהמשך לביצועי הרביע הראשון, שאמנם התכווצו, אך יכלו להיות גרועים יותר. עם זאת, הנתונים סובלים מ"רעשים" ותנודות, שיקשו לקבוע מסמרות גם במבט להמשך השנה ולכן מצריכים זהירות בהסקת מסקנות מהם.

לגבי השלכות על מדיניות הרבית – לפי השורה התחתונה, לא מדובר בנתונים שתומכים או מייצרים צורך בהורדות ריבית קרובות נוספות, אך אנו מניחים כי בנק ישראל יתייחס גם להסתייגויות שציינו, יחד עם נתוני האינפלציה הפושרים שפורסמו ביום שישי.