אירועי סוף השבוע - שני תרחישים ראשוניים אפשריים לחיסול נסראללה

מן הסתם קשה מאוד לפרש את ההשלכות של מה שקרה בסופ"ש. יש המון היבטים שצריך להפנים, ויש המון כיוונים להשפעה. אני אנסה להישאר כאן בהיבט של ההשפעה הכלכלית, אבל אי אפשר להתחמק מהשפעה גיאו-אסטרטגית. 
צריך לזכור, זה לא רק נסראללה, מדובר בחיסול כל צמרת הפיקוד של החזבאללה, יחד עם מפקדים זוטרים רבים, והשמדת יכולות רבות מאוד של הארגון.
יש כבר אינידקציות ראשונות לכיוונים של השפעה. אני בוחר כאן לנתח את שתי האפשרויות שיכולות לצוץ מכאן.
שני תרחישים אפשריים להשפעה של אירועי הסופ"ש, ועשרת הימים האחרונים.

התרחיש הראשון - התרחיש הפסימי
נתחיל דווקא עם התרחיש הזה. הרעיון של עשרת הימים האחרונים, יחד עם אירועי הסופ"ש, היה לבצע שינוי אסטרטגי על ידי פיצוץ והחמרת המציאות האיזורית.

יש כאן סיכון לא מבוטל, כי יתכן ואיראן תשווה ותעלה את ההימור. זה אומר, הכנסת גופי פרוקסי נוספים ביתר שאת לתוך העימות. החל מעיראק, דרך החות'ים, ואולי אף מעורבות ישירה של איראן בעצמה.

יש סיכוי שתרחיש כזה יקרה, אבל אם לשפוט לפי התגובה של איראן על חיסול הנייה על אדמתה, אם לשפוט לפי רציונאליות של השחקנים בזירה הזו, בין אם הם שחקנים ראשיים (איראן) ובין אם הם שחקנים משניים (חות'ים, עיראק), יש סבירות להעריך שהחשש הזה גם אם קיים, הוא לא גבוה.

העובדה שלמעט מדינות שמזוהות עם הציר האיראני - עיראק, סוריה, וחות'ים, אף מדינה לא גינתה את החיסול מעניקה מקום לאופטימיות.

תרחיש שני - אופטימיות זהירה
יש כאן כמה השפעות שצריך למנות אותם בהיבט של האופטימיות הזהירה.

1. השפעה ראשונה - המלחמה
אין ספק שב-10 הימים האחרונים, המשוואה של המלחמה השתנתה דרמטית לטובת ישראל. אם תרצו זו התחלת הסוף של המלחמה. ראשית, שלב הלחימה העצים בעזה פחות או יותר הסתיים, עם השלמת כיבוש רפיח. תשומת הלב הופנתה לכיוון הצפון, ועשרת הימים האחרונים יצרו משוואה חדשה בצפון, ומקרבים אותנו לסיום הלחימה. מבחינת המשק הישראלי מדובר בחדשות טובות שמאפשרים להסתכל קדימה ולהעריך מתי זה יסתיים. זה מוקדם להעריך, אבל יש מצב שהסוף מתקרב.

2. השפעה שנייה - השפעה בלבנון
ישראל ומדינות האזור הסתכלו עד כה על חיזבאללה כאל גוף שלא ניתן להילחם או לחסל אותו. כן, זה עדיין לא קרה, אבל חזבאלה של היום, זה לא אותו גוף של לפני 10 ימים. צריך לזכור, יש המון מתנגדים לחזבאללה, בעיקר בלבנון, וחזבאללה חלש הוא אינטרס בראש ובראשונה של לבנון.

חיסול נסראללה, והחלשה משמעותית של החזבאללה, יתכן ומאפשרים הצגה של משוואה חדשה במזרח התיכון. לבנון תוכל לבחור נשיא, תוכל לצאת מהלפיתה של איראן, ולכונן איתנו גבול שקט, יחד עם קיום החלטת 1701.

נסראללה היה שחקן רציונאלי, שהבין שיש היבט פוליטי של פעולותיו בלבנון, ודאג למתוח עד הקצה את ההשפעה שלו בלבנון. מצד אחד משוואה של כוח, אבל לא כזו שתמאיס אותו באופן בלתי אפשרי על אזרחי לבנון. הוא התקרב לכך, במעורבות בסוריה. המעורבות בישראל עצבנה את תושבי לבנון, אבל לא היתה בלתי אפשרית. עשרת הימים האחרונים, עם טורי המכוניות שבורחות מדרום לבנון, יצרו משוואה חדשה, עוד לפני ירידת נסראללה מהבמה. ירידת נסראללה מהבמה תאפשר לייצר משוואה חדשה בלבנון. זה ייקח זמן, לא בטוח שזה אפשרי, אבל בלי נסראללה זה קל הרבה יותר.

3. השפעה שלישית - השפעה איזורית
חיסול נסראללה, ואירועי עשרת הימים האחרונים, מצטרפים לשורה של פעולות אגרסיביות וחיסולים (לכאורה) של ישראל. כל אחד מהם מתאר הישג גדול מקודמו. מדינות נוספות יכולות להסתכל על מציאות היום שאחרי, ולייצר משוואת כח חדשה מול איראן. המדינה הראשונה שמשוואה כזו רלבנטית אליה היא ערב הסעודית. השתיקה שלהם לנוכח האירועים האחרונים, והתגובה של שגריר ערב הסעודית באו"ם לתקיפה, מהווים אינדיקציה לאופטימיות. 

צריך לזכור, ערב הסעודית סובלת מהנוכחות של איראן בגבולותיה, ומהחות'ים בדרום, שמגובים על ידי איראן. הסיבה היחידה להתקרבות של ערב הסעודית לישראל היא החשש מאיראן, והרצון לחזק את הברית עם ארה"ב מול איראן לברית הגנה איזורית. המכה שחטפנו ב-7/10, הורידה מאוד את קרנה של ישראל בעיני מדינות ערב, כמדינה שניתן להסתמך/להיעזר בה בהיבט האינטרסים.

הלחימה העיקשת מול חמאס, ובעיקר עשרת הימים האחרונים, שבהם השתחרר משהו בתעוזה הישראלית, מחזירים את ישראל למקום בשולחן האיזורי.

להזכיר, למעט מדינות שמזוהות עם הציר האיראני - עיראק, סוריה, וחות'ים, אף מדינה לא גינתה את החיסול מעניקה מקום לאופטימיות.

4. השפעה רביעית - השפעה עולמית
אני בספק אם אירועי הסופ"ש, ועשרת הימים האחרונים, ישפיעו מעבר לאזור שלנו. רוסיה מעורבת עד הצוואר בסיפור של אוקראינה. ארה"ב שקועה במערכת בחירות צמודה מאין כמוה. סין נמצאת בבעיות כלכליות משלה, ולא מעוניינת להתערב בסכסוכים לא לה. כך שקשה לראות השפעה מעבר למזרח התיכון.

השפעה על המשק והכלכלה
אחרי שאמרנו את כל זה, נבחן את ההשפעה על השווקים המקומיים.

מאז השפל של אוקטובר, התאוששה הבורסה כמעט 32%, והגיעה לשיאים חדשים. אבל, אם בודקים מתחילת השנה יש עדיין פער של סביב 10% בין המשק המקומי ובין הבורסות בארה"ב.

גורם נוסף שקרה בסופ"ש הוא הורדת הדירוג של ישראל על ידי מודי'ס.
כשבוחנים את מכלול האירועים, מן הסתם למלחמה יש השפעה דרמטית יותר. אם אכן מתחילים את השלב הסופי של האירועים, ההשפעה של זה תהיה חיובית יותר מההשפעה של הורדת הדירוג.
אינדיקציה לזה אפשר למצוא בכמה מקומות.

1. השפעה על הבורסה המקומית.
ב-5 הימים האחרונים, הבורסה הישראלית עלתה כ-5.5%, בעיקר בתגובה לפעולות בצפון. המשקיעים הישראלים מזהים את הכיוון, מסמנים את תחילת הסוף ומגיבים לזה בהתאם.

2. הדירוג של מודי'ס.
הורדת הדירוג זה לא אירוע שצריך לקחת בביטול. אבל בסוף הדירוג אומר את מה שאיגרות החוב של ממשלת ישראל שנסחרות באירופה אומרות כבר זמן. הסיכון של ישראל עלה. המלחמה הארוכה, המחיר והעלות הישירה של המלחמה, של תחזוקת הפליטים המקומיים, והפגיעה בתוצר בעקבות זאת, כל אלה מייצרים השפעה שמשקיעים בעולם לא חיכו למודי'ס כדי להגיב לזה. אז הדירוג של מודי'ס אומר בעצם את מה שהמשקיעים כבר ידעו. מבין ההשפעות שנראה על השווקים, ההשפעה העיקרית תהיה נסראללה, ולא הדירוג.

3. השפעה בעולם.
הפיצוץ בדאחיה (עוד לפני שנודעו התוצאות של האירוע), התרחש באמצע יום המסחר בארה"ב. ההשפעה הראשונית היתה ירידה (קלה), אבל בסך הכל המסחר בארה"ב התנהל יחסית באופן רגוע, האמריקאים לא ממש הוטרדו ממה שקורה כאן במזרח התיכון, לרבות חיסול נסראללה.

לסיכום - התרחיש שאני בוחר
הוא התרחיש עם האופטימיות הזהירה. יקח זמן עד שהדברים ישקעו, עד שהמלחמה תסתיים. זה עלול לקחת עוד חודשים, בעצימות משתנה. אבל זו הפעם הראשונה שהמשקיעים המקומיים מבינים שזה לא לנצח, ושהסוף יגיע. אחריו, תתחיל תקופה ארוכה של שיקום, וחזרה לשגרה. יחד איתם, תחזור הכלכלה המקומית, ההשקעות הזרות, והצמיחה.

המשקיעים המקומיים מבינים את זה כפי הנראה עוד משבוע שעבר, וימשיכו בכיוון הזה בימים הקרובים.